מטרת גינון זה היא ליצור גן, שיתקיים בכוחות עצמו או במינימום התערבות, ויישמרו בו יחסי גומלין חיוביים בין הסביבה לאדם, גן שפגיעתו בסביבה תהיה מזערית ויתקיים בו איזון בין הוצאה להכנסה של משאבים.

ממשק הגן יהיה באחזקה נמוכה ויושם בו דגש על טיפוח פוריות הקרקע ועל שימוש מושכל במים, בחומרים ידידותיים לסביבה, בחיפויים, בחומר אורגני ועוד.

גן בר-קיימא הוא גן ללא רעלים וייעשה בו שימוש מזערי ומסויג בחומרים להדברת עשבים ופגעים. גן זה יכיל מגוון צורות חיים, למשל: עצים, שיחים, מטפסים, עשבוניים, גיאופיטים וחד-שנתיים. בגן שכזה יתקיים שימור עצים גדולים ושימור מושכל של צמחי בר. הצמחים יגדלו בהתאם לצורכיהם, כמו הקפדה על שמירת המרווחים הנכונים בין צמח לצמח.

גן הנוי הפרטי והציבורי הנו מקום מרגוע לאדם המודרני מהמולת היומיום ומקום בילוי לשעות הפנאי - מעין גן עדן בזעיר אנפין.

צמחי הגן משמשים למטרות רבות: אדריכליות, אסתטיות, פונקציונאליות, קולינאריות (אכילה, תבלין ומרפא) ועוד.

התקדמות הגננות המודרנית במאה הקודמת הובילה לתכנון גנים אינטנסיביים לאחזקה גבוהה, לשימוש רב מדי באלמנטים דוממים זרים לגן ולסביבה וכן לשימוש מופרז ואופנתי בקבוצות צמחיות, דוגמת מדשאות ופרחי עונה. בגנים אלו יש שימוש רב מדי בדשנים כימיים, בחומרי הדברה, המזהמים את הסביבה ואת מי התהום ובצמחים בעלי צימוח מהיר, המחייבים גיזום רב או החלפת צמחים תכופה.

בשנים האחרונות גברה המודעות למשמעויות של גרימת נזק לסביבה ולחשיבות הרבה לשימור הקיים למעננו ולמען הדורות הבאים, כלומר עלתה המודעות להקמת גנים בני-קיימא.

קידום נושא הגינון בר-הקיימא הנו תהליך המחייב הטמעה בציבור המקצועי והפרטי, ובקרב נציגי הציבור והפוליטיקאים. יש צורך בשכנוע בדבר חשיבות הנושא ותרומתו לנוף ולסביבה לטווח הקצר, אך בעיקר לטווח הארוך - לילדינו, לנכדנו ולדורות הבאים. ניתן לגרום שינוי מעין זה באמצעות לימוד, הדרכה, ובעיקר חינוך.

מתוך רצון לקדם את הנושא, לפתח ולשמר גנים יציבים לדורות הבאים, הוקמה בשנת 2003 מטעם המחלקה להנדסת הצומח, גננות ונוף - במשרד החקלאות, ועדה מקצועית לגינון אקולוגי בר-קיימא. יעדי הוועדה הוגדרו כגיבוש עקרונות ישימים לתכנון, ביצוע ואחזקה של גנים בני-קיימא בישראל, תוך התחשבות מרבית בסביבה.