המוני חתולים משוטטים בישראל מהווים סכנה לבריאות הציבור וחווים בעצמם חיים קשים מנשוא ברחוב העירוני. משרד החקלאות פועל לשינוי החוק.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגיש ב- 28.4.2008 את תגובתו לעתירת עמותות למען בעלי חיים בעניין הטיפול בחתולים המשוטטים בישראל, שהוגשה נגד המשרד ונגד "אגודת צער בעלי חיים בישראל". המשרד מעודד את שינוי החוק כך שיובהר כי המתת בעלי חיים אינה אסורה כשלעצמה, אם היא מתבצעת ללא גרימת סבל ואם היא חיונית לאור פגיעה בבריאות הציבור או קיום מטרד משמעותי.
על פי פסיקת בג"ץ משנת 2004, מותר להמית חתולים משוטטים רק אם הם מסכנים באופן ודאי את בריאות הציבור. משרד החקלאות טוען בבג"ץ שקביעה זו מעדיפה חתולים על פני בני אדם ולא נותנת משקל מספק לאינטרסים של הציבור. פסק הדין בנושא, שניתן בשנת 2004, קובע כי שוטטות חתולים במפעלי מזון, שדות תעופה, בתי חולים, פסי יצור, קיום מטרדי ריח ורעש וכדומה, הנחשבים לסיכון בריאותי מזדמן ולא ודאי, אינם מאפשרים כיום את לכידת החתול.
אוכלוסיית החתולים המשוטטים בישראל עצומה בגודלה, על פי הערכות היא מונה מיליוני חתולים והיא מתרחבת כל הזמן לאור זמינות המזון ומזג האוויר הנוח.
בנסיבות חייהם ברחוב העירוני, החתולים מסגלים לעצמם יכולות הישרדות מרשימות. האוכל הזמין מביא להתרבות מהירה מאוד של החתולים המשוטטים, לצפיפות רבה ומכאן, להפצת מחלות נרחבת, תוקפנות, קרבות על טריטוריה, מוות בכבישים, הילכדות בפחי זבל ובמגרסות. בנוסף, רבים מהחתולים נפצעים ונשארים חיים עם פציעות לאורך זמן רב רק בגלל זמינות המזון. למעשה, הגנה על חייהם של החתולים המשוטטים בכל מחיר וללא הענקת טיפול הולם על ידי גורם שלוקח אחריות על כך, מהווה, במקרים רבים, התעללות בפני עצמה.