ענף החלב אשר עורר תשומת לב רבה בקיץ האחרון עבר לאחרונה מספר אבני דרך משמעותיות. ב-6 באוקטובר 2011 נכנס לתוקף חוק החלב אשר הסדיר את הרגולציה בענף כולל מנגנון לקביעת מחיר מינימום ליצרן, מכסות, ויסות והפעלת מועצת החלב כמוציאה לפועל של חקיקת המשנה בחוק תיכנון משק החלב, וכמבצעת את מדיניות הממשלה.
במקטע הצרכני חלו תמורות רבות בעקבות המחאה הציבורית שפרצה והחלה ממחיר גביע הקוטג'. יש לציין כי בפני הממשלה ניצבה דילמה של החלטה האם למתן את עליות המחירים לצרכן שמקורן היה בעיקר במקטע התעשייתי והקמעונאי בעזרת פיקוח מחירים והחזרת מוצרים לפיקוח, או לבחור באפשרות כי הגברת השקיפות לציבור והמחאה יביאו להפחתת מחירים סופיים לצרכנים. בסופו של דבר הכח הצרכני הכריע והמחירים לצרכן ירדו בסט נירחב של מוצרים.
יחד עם זאת עלינו להיות זהירים ולא להכנס לשאננות, לעקוב מקרוב אחר מחירי המוצרים, להרחיב את הבדיקה של עלויות הייצור במחלבות ובמידת הצורך להפעיל הסמכות שניתנה למפקח על המחירים להחזיר מוצר לפיקוח במידה והרווחיות בו חורגת מהסביר.
בהמשך לכניסת החוק לתוקף אושרו לאחרונה תקנות מחיר המטרה ל-8 השנים הקרובות, לפיהן נקבע המחיר בהתאם לסקר עלויות דו שנתי המבוצע על ידי חברה חיצונית ומפוקח על ידי ועדת ההיגוי הכוללת נציגי ממשלה, חקלאים, מחלבות ומועצת החלב.
כחלק ממחקר הרקע בנושא בחנו בחטיבה את נושא מדיניות הענף בשני אספקטים: האחד, הריכוזיות בענף המחלבות אשר היתה מן הסתם חלק מהגורמים לעליות המחירים בשלוש השנים האחרונות, עבודה שערכה ד"ר יעל קחל בנושא פורסמה בחודש מאי וניתן לעיין בה באתר החטיבה. וההיבט הנוסף, השני, הינו סקירה משווה שערכה ד"ר יעל קחל של מדיניות החלב במדינות שונות.
יש לציין כי שיעורי התמיכה הישירה לרפתנים הינם גבוהים בהרבה במדינות אירופה ומגיעים לכ-8 סנט אירו לליטר (מדובר על תשלומי תמיכות ישירות לחוות מתמחות בייצור חלב, בעיקר תשלומים "מנותקי יצור". הסכום כולל גם תמיכה בענפי משק נוספים, תמיכה בהשקעות, תמיכה במסגרת פיתוח הכפר ותמיכות מתקציב מדינות האיחוד בנוסף לתקציב האיחוד). היקף תמיכה זה הינו בשיעור דומה לפער בין מחיר המטרה בישראל למחיר החלב בארה"ב ובאירופה. לעומת זאת במדינות אחרות כדוגמת אוסטרליה וניו זילנד עלויות הייצור נמוכות יותר וכן התמיכה כמעט ולא קיימת, מצד שני מדינה גדולה כמו קנדה העלתה את רמת התמיכות בשנים האחרונות ומחירי החלב בה גבוהים בהרבה גם מהמחירים בישראל.
אחד היתרונות הבולטים בתיכנון המרכזי בישראל ובמחיר שנקבע בנוהל מוסדר הינו כי מחירי החלב והיקפי האספקה יציבים לאורך השנה ולאורך השנים והשונות הגדולה שספגו המחירים בעולם השפיעה באופן מתון ביותר על המחירים בישראל. כמו כן, האספקה היתה יציבה ללא מחסור וללא עודפים משמעותיים.
בנוסף לכך בזכות התיכנון ניתן לקיים משק חלב מבוזר על פני כל המדינה המגיע כמובן לאזורי הפריפריה תוך מתן שרשרת ערך מעבר לענף החלב גם לכל המערך התומך של אספקת מזון, וטרינריה, שמירה על שטחים ירוקים של מאות אלפי דונמים ועוד.
יש לציין כי למעשה התמיכה בענף בישראל הינה כולה תמיכה במחירים, כלומר תמיכה המחושבת לפי הפער בין המחיר הבינלאומי למחיר בישראל, בעוד מדיניות התמיכה באירופה הביאה לצימצום התמיכה דרך מחירי שוק תוך הגדלת התמיכה הישירה למשקי החלב, אשר נחשבת לתמיכה מועדפת בהתאם למדיניות המומלצת של ה-OECD.
בהמשך לעבודה זו נערכת עבודה מקיפה בחטיבה בנושא התמיכות בחקלאות אשר מטרתה להביא בטווח הארוך למצב בו יהיו בידינו כלים טובים יותר לחיזוק החקלאות המקומית תוך יצירת תמורה לערך הנוסף שהחקלאות מייצרת ושאינו ניספר דרך מחיר המוצרים. 
אורי צוק-בר
סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה