הערכת סיכון נגעים ביצוא

לפי הסכמי WHOׁ) ​GATT) וכחלק מדרישות  ה- SPS זכותה של כל מדינה, הרוצה לייבא חומר צמחי מישראל, לדרוש ולערוך PRA עבור אותו מוצר.

הערכת סיכוני נגעים בייצוא מתבצעת, אם כן, לאור בקשה של מדינת היעד לקבלת מידע אודות החומר הצמחי, שאותו מבקשים לייצא לאותה מדינה. המידע כולל אזורי גידול בארץ, אופן הגידול, פנולוגיה, רשימת מזיקים ומחלות, טיפולים, תקנות לגבי הגידול ועוד.

יצואן המבקש לייצא חומר צמחי הכרוך בתהליך הערכת סיכונים, יפנה למדינת היעד ויבקש אישור ייבוא. במידה והמדינה המייבאת מחייבת ביצוע הערכת סיכונים היא תדרוש זאת מהיבואן הישראלי. היצואן יפנה לתחום PRA ויגיש טופס בקשה לפתיחת תיק  PRA בייצוא

לטופס זה, יצרף לפנייתו את בקשתה הרשמית של אותה מדינה (במקרים שבהם נדרשת פנייה ראשונית מצדנו למדינת היעד כדוגמת תיקים מול סין וארה"ב, יפנה היצואן ללא הפנייה הרשמית ממדינת היעד).

לאחר הגשת טופס בקשה לפתיחת תהליך PRA בייצוא, יישלח לייצואן שאלון למילוי פרטים כגון: מטרת הייצוא, הערכת כמות הייצוא, הערכה כלכלית לכדאיות הייצוא ועוד. פרטים אלה נדרשים בהבאת התיק לדיון ולהציגם בוועדת היגוי PRA ביצוא שתפקידה להחליט על סדר עדיפות הטיפול בתיקים.

תחילת תהליך ה- PRA מתבצעת לאחר קבלת אישור מנהל/ת השירותים להגנת הצומח ולביקורת בהתאם להמלצות וועדת ההיגוי ונעשה על פי סדר עדיפויות ושיקולי המשרד.

במידה ויוחלט בדיוני הוועדה על הכנסת התיק לרשימת המתנה, תישלח הודעה על-כך ליצואן.
טרם תחילת תהליך הערכת הסיכונים, על היצואן לשלם דמי פתיחת תיק.


במסגרת פעולת הערכת הסיכונים בייצוא, יאספו אנשי תחום ה-PRA מידע אודות הגידול, בהתאם לדרישות מדינת היעד. לצורך איסוף החומר ייעזרו אנשי המחלקה ביצואן, בספרות מקצועית ובמומחים הנוגעים לגידול בארץ.

היצואן יידרש להעביר לתחום ה- PRA תשובות מופרטות שייכתבו בשפה האנגלית ויענו בהרחבה על השאלות והנושאים כפי המפורט להלן: 
  1. Name of the plant species (scientific and common).
    שם מדעי ועממי למוצר המיוצא כולל פירוט של מינים במידה ויש.
     
  2. Describe the features of the product to be exported (for example: cutting size, plants with or without leaves, plants with naked roots, fruits with or without calyx, etc.).
    תיאור צורת המוצר שמיועדת לייצוא.
  3. Plant and/or plant product production areas to export (Region, province and/or district), including map.
    אזור הגידול למוצר המיוצא. במידה והכוונה היא לייצוא מכל אזורי הארץ, אזי לצורך פתיחת שוק חדש יש לפרט את כלל אזורי הגידול של המוצר בארץ בתוספת מפה ועליה מסומנים אזורי הגידול השונים.
  4. Climate records of the production areas.
    פירוט תנאי האקלים (משקעים וטמפ') באזורי הגידול. יש להיעזר בנתונים של השירות המטאורולוגי הישראלי ולהציגם גם מפות.
  5. Crop phenology and both sowing and harvest seasons.
    מידע לגבי הפנולוגיה של הגידול מזריעה דרך שתילה ועד הקטיף. נדרש פירוט פנולוגי לאורך חודשי השנה בכל אחת מהתקופות. במידה ומדובר במוצר של תרבית רקמה יש לפרט את הליך יצירת התרבית.
  6. Pests (key, occasional and potential) attacking both crop and product to be exported.
    יש להציג טבלה המציגה את כלל הנגעים הידועים בארץ בגידול המבוקש לייצוא. אודות כל נגע יש לרשום את השם המדעי, את חלקי הצמח שנתקפים על-ידי הנגע, חשיבות הנגע בגידול והטיפול המיושם כנגדו.
  7. Integrated Pest Management programs. Provide information in detail regarding control techniques, phytosanitary treatments and monitoring strategies.
    תשובה זו צריכה לכלול מידע לגבי ממשק הגידול וההדברה בזמן הגידול- אופן הגידול (חממה, שטח פתוח וכו'), טיפולים המבוצעים לפני ובזמן הגידול, מערכי ניטור המיושמים על-ידי המגדל ותדירותם, בדיקות מעבדה הנעשות בזמן הגידול או טרם הייצוא וכדומה. ​
  8. Describe the procedures and treatments carried out in post-harvest and the storage conditions as well.
    יש לפרט טיפולים לאחר קטיף ואת תנאי האחסון של החומר המיועד לייצוא.
  9. Packing and conditioning made to the product in order to be sent.
    פרטים לגבי אריזת החומר המיועד לייצוא - כולל תמונות של המוצר הארוז.
  10. Export background.
    נתונים מסחריים הקיים בייצוא (יעדים, כמויות).
  11. Estimated volumes and values of export.
    המידע הנשלח מהיצואן ייבחן על-ידי תחום ה- PRA. בטרם שליחת החומר למדינת היעד, אנשי התחום ייבצעו עדכונים והשלמת מידע בהתאם לנדרש.