גידולי שדה כללי
  • הכנסת גידולים חדשים ומתחדשים במטרה לשפר ולגוון את מחזור הגידולים.
  • הכנסת גידולים חדשים ומתחדשים במטרה לשפר ולגוון את מחזור הגידולים.
  • חקלאות בת-קיימא תוך כדי הקטנת התשומות על-ידי עידוד רכישת מזרעות וכלי עיבוד בסיסיים המתאימים לטכנולוגיות אלה.
  • חיסכון במים על-ידי פיתוח משטרי עיבוד וטכנולוגיות השקיה שייעלו את ניצול המים והגדלת השימוש בקונועים כטכנולוגית חוסכות עבודה.
  • בחינה, יישום וייעול של שימוש בזבלים ופסולות אורגניות כתחליף לדשנים מינראליים תוך הקפדה על שמירת הסביבה.
  • תמיכה במעבר לכלי עיבוד ואסיף שייעלו את הספקי העבודה ויקטינו את התשומות כולל העבודה.
 
ענף הפלחה החורפית
  • המשך המאמץ לשיפור איכות החיטה הישראלית וכושר התחרות שלה עם חיטת יבוא, עם דגש על קידום הידע בנושא איכות הגלוטן והיכולת להשפיע עליה.
  • טיפוח חיטה עם דגש על הנושאים הבאים:
    • זנים בעלי כושר ניבה גבוה לגרעינים ולמספוא.
    • זנים בעלי התאמה לדרישות שוק הגרעינים והמספוא עם דגש מיוחד על ריכוז חלבון ואינדקס גלוטן גבוהים.
    • זנים המותאמים להתמודד עם פגעים, מזיקים, מחלות ותנאי אקלים.
    • פיתוח שיטות וטכנולוגיות גידול שמטרתן הגדלת הכנסתו של החקלאי. 
  • הגנת הצומח - לימוד דרכי התמודדות עם הפגעים הבאים:
    • פשפש הקמה, צרעת הקמה (צפוס), יתוש הקמה, נברנים, זבלית הקמה, צמחים שפיתחו עמידות לקוטלי עשבים.
 
ענף הפלחה הקיצית
  • חמניות: בחינה והתאמת זנים איכותיים בעלי זרעון גדול ואחוז זרעונים מלאים גבוה, פיתוח טכנולוגיות לשיפור כושר הנביטה וההצצה של הזרעים, פיתוח אגרוטכניקה שתאפשר שיפור היבולים ואיכותם, הגנת הצומח - התמודדות עם עלקת, ריקבון קרקפת, מקרופמינה, קימחון וחילדון.
  • חימצה: טיפוח זני חימצה איכותיים, עתירי יבול ועמידים למחלות, הגנת הצומח – התמודדות עם: פוזריום, כשותית, אסקוכיטה, חילדון, מקרופמינה, כשות, מזיקים, אוכלי פיקעיות והדברת עשבים, העלאת הרווחיות על-ידי שיפורים אגרוטכניים.
  • גרעיני אבטיח לפיצוח: שיפור רווחיות הגידול על-ידי התמודדות עם: מחלות ומזיקים. (מקרופמינה, אקריות, כנימות עלה, כנימת עש הטבק/ווירוסים), הדברת עשבים, פיתוח ממשקי השקיה ודישון, והתמודדות עם תופעת גרעינים בעלי קליפה מגורדת.
 
ענף אגוזי אדמה
  • שיפור איכות התרמילים לייצוא: איתור, בחינה ואקלום של זנים חדשים המתאימים לייצוא תוך התאמתם לתנאי הגידול באזורי הארץ השונים, צמצום פגעי התרמילים, מניעת שחיקת צבע התרמילים באדמות הנגב המערבי. שיפור צבע התרמילים בקרקעות השונות באזורי הגידול של אגוזי אדמה, על ידי השקיה בטפטוף והתאמת ממשק ההשקיה בהמטרה וקונוע לקראת סוף העונה.
  • הגנת הצומח: טיפוח זנים עמידים למחלות קרקע ותרמיל, שיפור השיטות לחיטוי הקרקעות, התמודדות עם נזקי הצבתנים ומלדרה, התמודדות עם קישיון רולפס ואספרגילוס ניגר, מעבר לשימוש בחומרים "רכים" וידידותיים לסביבה להדברת מחלות ומזיקים, שיפור הדברת עשבים קשי טיפול (קוטב, גומא הפקעים, חבלבל, לפופית), הקטנת נגעים בזמן ייצור הזרעים בשדה ושיפור תהליך ייצור הזרעים לאחר קליטת התרמילים.
  • הזנה: החדרת השימוש בתכשיר ריזוביום נוזלי, ביסוס הממשק להזנה בברזל: מועדי יישום, חיזוי מחסורים בקרקע, ביסוס הבדיקות לברזל פעיל בעלים, הקטנת תופעת התמוטטות העובר בזמן התפתחות התרמילים.
  • ממשק והעלאת הרווחיות: ייעול השימוש בתשומות והקטנת הוצאות הגידול, ביסוס שיטות הגידול והתאמתן לחסכון במים ולשיפור איכות התרמילים, התאמה ושיפור ציוד ניעור חדש, שיפור אמצעים לקביעת מועד עקירה מיטבי.
 
ענף הכותנה
  • היעדים המרכזיים של ענף הכותנה: 
  1.  התמודדות עם הזחל הוורוד
  2. התמודדות עם גופים זרים בסיבים.
  3. קיצור עונת הגידול.

פירוט יעדי המו"פ:  

  •  טיפוח ובחינת זני כותנה חדשים ואיקלום זני יבוא, בדגש על זנים בכירים ועתירי יבול.
  • התמודדות עם פגעי הגנת הצומח: שיפור ממשק הכחדת זחל ורוד והדברת פגעים (מזיקים, עשבים ומחלות) ומניעת פיתוח עמידות.
  • ייעול השימוש במים: ממשק קיצור עונת הגידול ובחינת היבטים של שימוש בר-קיימא במים שוליים.
  • מיכון וטכנולוגיה: שיפורים אגרוטכניים במערך העיבודים והקטיף, ייעול הצנעת שאריות כותן והרחקת שאריות של כותנה מהשדה.
ענף המספוא
מטרתו המרכזית של ענף המספוא, היא לספק את מגוון המזונות הנצרכים על-ידי ענף בעלי החיים, במיוחד את המזונות הגסים.
  • אימוץ מינים וזנים של צמחי מספוא חדשים ומחודשים: :
    • העלאת היבולים של גידולי המספוא.
    • שיפור איכויות המזונות הגסים בהתאם לדרישות ענף החי (ענף הבקר הינו ה'לקוח' המרכזי).
    • שיפור וגיוון מחזור גידולי השדה בבעל.
  • פיתוח שיטות טכנולוגיות וגידול שמטרתן הגדלת הכנסתו של החקלאי, זאת, על-ידי הקטנת התשומות  ו\או הגדלת התפוקות.
  • טיפוח והכנסת זני קטניות לשחת ותחמיץ שאינן משמשים כפונדקאים לעלקת. זנים אלה יוכלו לשמש כגידול מחזור המונע התפשטות עלקת בשדות.
  • פיתוח שיטות אגרוטכניות לשם הקטנת הרביצה, שיפור בכמות ואיכות היבול הנאסף בגידולים לשחת.
  • התמודדות עם נושאי הגנת הצומח הבאים: ייעול הדברת עשבים, מזיקים ומחלות, במטרה להעלות את היבולים ואיכותם תוך מזעור הנזקים לסביבה.
  • ניצול וייעול השימוש במים שוליים, בבוצה ובזבל רפתות טרי בגידולי מספוא קיימים, גידולים  חדשים ומחודשים, במטרה להקטין את התשומות תוך ניצול גידולי המספוא לשמירה על איכות  הסביבה.
  • בחינת הגברת השימוש בצלולוז להזנת הבקר משאריות גידולי השדה.