הפיקוס של קרל נטר


שם העץ: פיקוס בנגלי - Ficus benghalensis

האתר: בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", מאחורי בית הכנסת, בצד צפון.

גיל העץ: נשתל בשנת 1888.

גובה העץ: כ-15 מ'; קוטר הצמרת: כ-30 מ'; קוטר הגזע המרכזי: כ-2 מ'.


 

למעלה ממאה שנים גדלו תלמידי מקווה ישראל בצל הפיקוס הבנגלי הנטוע בחצר ביה"ס, ש"יער" שורשי האוויר שלו, שהפכו לגזעים, מטעה לרגע וגורם לחשוב שמדובר ביותר מעץ אחד. העץ הענק, שניטע על ידי קרל נטר, מייסד ביה"ס, משתרע כיום על שטח של דונם ויותר.

האם יש מישהו שאינו מכיר את הפיקוס הבנגלי הנטוע במקווה ישראל, העץ הגדול והמרשים ביותר בארץ?! אם יש אדם שאינו מכיר אותו, אני מציע לו למצוא שעת פנאי להגיע לביקור במקווה, לחוות את מראה העץ, ולהתרשם מנוכחותו, מצלו ומשורשיו. בהזדמנות זו ניתן לבקר באתרים נוספים בביה"ס החקלאי הוותיק, לחזות בשדרת הדקלים המרשימה ולסייר בגן הבוטני.

אזכור מעניין לעץ גיליתי במוסף "24 שעות" של עיתון "ידיעות אחרונות" (1.2.99): במדור המוקדש לט"ו בשבט הוצג צילומו של העץ המרשים, וכך כתב יצחק בר-יוסף: "עץ ציוני - אחד העצים היפהפיים באזור המרכז הוא הפיקוס הבנגלי של מקווה ישראל, המשתרע על פני שטח של כדונם. עץ מדהים זה, שיש לו גזע מרכזי אחד ויער של 'גזעים' נוספים, שנוצרו משורשי אוויר שהתפצלו מענפיו והפכו לגזעים ניטע, ככל הנראה, ע"י קרל נטר לפני יותר מ-100 שנה. העץ הענק הפך לסמל המסחרי של בית הספר החקלאי, שנוסד ב-1870".


להמשך הסיפור

 

 

 

 

החמרה צפויה בדרישות כניסה של עצי פרי וצמחי נוי מישראל לאיחוד האירופיhttps://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/PlantsRetain/yezu_tzmahim_muzrey_tzmahim/yetzu_tzahar/pirsumim/Pages/yetzu_atzwy_pri.aspxהחמרה צפויה בדרישות כניסה של עצי פרי וצמחי נוי מישראל לאיחוד האירופייצוא צמחים וחומר ריבוי של מיני עצי פרי וצמחי נוי מישראל למדינות האיחוד האירופאי עובר טלטלה בימים אלו בעקבות עדכון הרגולציה של האיחוד האירופאי, לפיה צמחים שהוגדרו על ידם כבעלי סיכון גבוה יעברו הליך של הערכת סיכונים לפני שניתן יהיה להמשיך ולייצאם לאירופה.
נוהל והנחיות חומר ריבוי לגפן - 2018https://www.moag.gov.il/ppis/Laws/Procedures/Pages/homer_ribuy_gefen_2018.aspxנוהל והנחיות חומר ריבוי לגפן - 2018
השעיית ההכרה של מעבדת יתרולאב כמעבדה מוכרת לבדיקת חומרי הדברהhttps://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/standarts/hakara_maabadot_chimiot/pirsumim/Pages/itrolab.aspxהשעיית ההכרה של מעבדת יתרולאב כמעבדה מוכרת לבדיקת חומרי הדברה​​​​מעבדת יתרולאב הוכרה על ידי בתחילת שנת 2017 לביצוע בדיקות שאריות חומרי הדברה. לאור אי עמידתה של המעבדה בדרישות השירותים להגנת הצומח ולביקורת להכרה במעבדות חיצוניות, ההכרה ב​מעבדה כמורשית לבדיקת שאריות חומרי הדברה תוצרת חקלאית טרייה ואורגנית - מושעית.