הפיקוס של קרל נטר


שם העץ: פיקוס בנגלי - Ficus benghalensis

האתר: בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", מאחורי בית הכנסת, בצד צפון.

גיל העץ: נשתל בשנת 1888.

גובה העץ: כ-15 מ'; קוטר הצמרת: כ-30 מ'; קוטר הגזע המרכזי: כ-2 מ'.


 

למעלה ממאה שנים גדלו תלמידי מקווה ישראל בצל הפיקוס הבנגלי הנטוע בחצר ביה"ס, ש"יער" שורשי האוויר שלו, שהפכו לגזעים, מטעה לרגע וגורם לחשוב שמדובר ביותר מעץ אחד. העץ הענק, שניטע על ידי קרל נטר, מייסד ביה"ס, משתרע כיום על שטח של דונם ויותר.

האם יש מישהו שאינו מכיר את הפיקוס הבנגלי הנטוע במקווה ישראל, העץ הגדול והמרשים ביותר בארץ?! אם יש אדם שאינו מכיר אותו, אני מציע לו למצוא שעת פנאי להגיע לביקור במקווה, לחוות את מראה העץ, ולהתרשם מנוכחותו, מצלו ומשורשיו. בהזדמנות זו ניתן לבקר באתרים נוספים בביה"ס החקלאי הוותיק, לחזות בשדרת הדקלים המרשימה ולסייר בגן הבוטני.

אזכור מעניין לעץ גיליתי במוסף "24 שעות" של עיתון "ידיעות אחרונות" (1.2.99): במדור המוקדש לט"ו בשבט הוצג צילומו של העץ המרשים, וכך כתב יצחק בר-יוסף: "עץ ציוני - אחד העצים היפהפיים באזור המרכז הוא הפיקוס הבנגלי של מקווה ישראל, המשתרע על פני שטח של כדונם. עץ מדהים זה, שיש לו גזע מרכזי אחד ויער של 'גזעים' נוספים, שנוצרו משורשי אוויר שהתפצלו מענפיו והפכו לגזעים ניטע, ככל הנראה, ע"י קרל נטר לפני יותר מ-100 שנה. העץ הענק הפך לסמל המסחרי של בית הספר החקלאי, שנוסד ב-1870".


להמשך הסיפור

 

 

 

 

שר החקלאות החליט: גריעת עשרות מיני פירות וירקות מאחריות מועצת הצמחיםhttp://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2017/Pages/Council_of_plants.aspxשר החקלאות החליט: גריעת עשרות מיני פירות וירקות מאחריות מועצת הצמחים
סימון מטעי אם לזרעים ורכב - אבוקדו - שנת 2018http://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/shatlanut_ribuy/homer_ribuy_simun_etzim/Pages/avokado_report_2018.aspxסימון מטעי אם לזרעים ורכב - אבוקדו - שנת 2018
לאור הביקוש, הודפסו עותקים נוספים למכירה של הספר "אקריות ארץ ישראל"http://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/negaim hadashim/publications/Pages/sefer_akariot.aspxלאור הביקוש, הודפסו עותקים נוספים למכירה של הספר "אקריות ארץ ישראל"הספר "אקריות ארץ ישראל" מסייע למדריכים חקלאיים, תלמידים, חוקרים, לעוסקים בהגברת היצוא החקלאי ולכל חובבי הטבע. הוא כולל 344 עמודים ו-606 תמונות צבעוניות, שרובן צולמו באמצעות מיקרוסקופ במעבדה לאנטומולוגיה של השרותים להגנת הצומח ולביקורת.