ה"זקן" מחציבה – עץ השיזף מעין חציבה


התחרות על העץ העתיק ביותר בישראל אינה חשובה לאוהבי העצים, גם עץ בן חמישים שנה יקר ללבם. אך אין ספק שהשיזף המצוי מעין חציבה לדעת רוב המומחים יזכה בקלות בתואר הנכסף. העץ נמצא בכביש היורד אילתה, ליד האתר עין חציבה (עין חוסוב) יש המשערים שזו תמר המקראית. העץ מדהים במידותיו היקף גזעו כ- 7 מ', גובהו כ- 14 מ' וקוטר נופו כ- 15 מ'. מעריכים כי גילו בין 1,500 – 2,000 שנה, מאחר והעץ טרופי קשה לבצע הערכת גיל.

החוקר הישראלי ברסלבי מתאר את המעיין ואת עץ השיזף שמעליו: "הנאה מרהיבה את העין הלאה משממת המדבר, לא רק בשפעת הצומח המעתיר אותה אלא גם בצבעיה הירוקים הרעננים שהם חזיון נדיר מאוד בערבה... אולם יותר מכולם מושך את עינך השיזף המפורסם, בגודלו ובגילו המופלג... ענפי העץ המסורבלים צונחים מטה מרוב כובד והגדול שבהם המתקמר בצורת קשת, נוגע בקרקע ממש. בדיו התחתונים של העץ, הנתונים בצלה הכבד ש הצמרת, יבשים וערומים, אך אלה הפונים אל השמש ירוקים ורעננים. בחודש האביב טעונים ענפי השיזף פירות צהובים והם ערבים לחיך. הבדואים אוכלים אותם טריים או מיובשים או טוחנים אותם לקמח ומערבבים אותם בחמאה".

עין חציבה היתה ידועה כתחנת דרכים חשובה בתקופות הישראלית, הנבטית והרומית. העץ תואר ע"י חוקרי מסעות מוסיל הצ'כי, לורנס איש ערב והגיאוגרף הישראלי ברסלבי.

בשנת 1963 נעשה במקום קידוח ושאיבת יתר של מי תהום דבר שהביא להתנוונות הדרגתית של העץ. שמחה פרלמוטר אשר ייסד במקום את עיר אובות דאג לשמר את העץ מהחפירות הארכיאולוגיות במקום ואף דאג לטפטוף. אך כפי שכותבים בטבע הדברים פרופ' שמידע, מימי רון ושוקה רווק על העץ: "כיום עומד השיזף ירוק, ענק אך "מדוכדך" בשולי הפארק הארכיאולוגי של עין חציבה, וכולנו תקווה כי יחזור לתפארתו".