יום הכלבת הבינלאומי 2017

​​​בשנת 2007 הכריזו לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO), הארגון למחלות מדבקות (CDC) והארגון למחלות בעלי חיים (OIE) על יום משותף למלחמה במחלת הכלבת תחת הכותרת "בואו נעשה ממחלת הכלבת היסטוריה".
 ​
מחלת הכלבת ידועה ונפוצה בכל חלקי העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית. המחלה הנה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הנו ודאי ומוחלט.

נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים, ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים בחיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף. ישראל והמדינות השכנות נגועות במחלת הכלבת. אי לכך, יש צורך לטפל במאות אנשים אשר ננשכו או נחשפו למגע עם בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלת הכלבת.
במהלך שנת 2009 התגלו בישראל בסך הכול 58 ​(!!) מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, מתוכם 32 כלבים. 
בשנת 2010 התגלו 53 מקרי כלבת, מתוכם 23 בכלבים. 
בשנת 2011 התגלו 32 מקרי כלבת, מתוכם 10 בכלבים. 
בשנת 2012 התגלו 24 מקרי כלבת מתוכם 12 בכלבים.
בשנת 2013 התגלו 29 מקרי כלבת מתוכם 17 בכלבים. 
בשנת 2014 התגלו 6 מקרי כלבת כאשר אף אחד מהם לא התגלה בכלבים. כל המקרים התגלו בישובים הסמוכים לאורך גבולות המדינה וככל הנראה מדובר בבעלי חיים שחצו את הגבול או ננשכו על ידי בעלי חיים שהגיעו מהמדינות הגובלות עם מדינת ישראל. 
​​בשנת 2015 התגלו 27 מקרי כלבת. 26 מתוכם ​בישובים בצפון הארץ ומקרה אחד באזור הנגב. 12 מתוך כלל המקרים בכלבים.
בשנת 2016 התגלו ​​​​30 מקרי כלבת. 26 מתוכם בישובים בצפון הארץ וארבעה מקרים באזור הנגב. 12 מתוך כלל המקרים בכלבים.​​​​​​

​פעילות וטרינרית בישראל נגד מחלת הכלבת 

במטרה להגן על הציבור הרחב ועל בעלי חיים נעשו מספר פעילויות יזומות על ידי משרד החקלאות על מנת לצמצם את התפשטות המחלה בכלבים.

בשנים האחרונות חוסנו מאות אלפי כלבים על ידי רופאים וטרינריים ברשויות מקומיות ורופאים פרטיים בעלי הסמכה, המהווים אחוז גבוה מכלל הכלבים הרשומים במרכז הארצי לרישום הכלבים

פרויקט החיסון האוראלי בשנים  2014-2016

פרויקט זה שמטרתו חיסון שועלים ותנים כנגד מחלת הכלבת, מתבצע על ידי פיזור אווירי של פיתיונות המכילים תרכיבים. ראשיתו בניסוי שדה מצומצם בצפון בשנת 1998, ובהמשך הוא הורחב בהדרגה בשנים העוקבות, כשעל פי החלטת הממשלה הפרויקט הורחב בצורה משמעותית בשנת 2003.       

לאחר התפרצות הכלבת באזור מודיעין בשנים 2003-2002 והקושי בבלימת ההתפרצות בשרון בשנת 2003, הוחלט על פיזור פיתיונות אף בשטחי יהודה ושומרון, ובכך התאפשרה יצירת רצף של חיסונים בכל שטחי המדינה והרשות הפלסטינאית. הפרויקט מתפרס כיום על פני שטח של כ- 20 אלף קמ"ר, הכוללים את רוב השטחים המיושבים בתחומי המדינה והרשות הפלסטינאית מגבול הצפון ועד אילת בדרום, מהירדן ועד לים.

עד לשנת 2005, נערכו שני מבצעי פיזור בשנה, באביב ובסתיו. לאור הירידה המשמעותית באבחון מקרי כלבת חיוביים באזורים הנגועים, והתוצאות החיוביות מניטור החיסון באוכלוסיות השועלים והתנים, החל משנת 2006 מבוצע פיזור אווירי אחד בשנה – בסתיו. לאור מצב הכלבת בצפון, על מנת למנוע חדירה של המחלה אל תוך אוכלוסיות חיות הבר, בוצע גם בשנת 2014 חיסון מעובה של אזור רמת הגולן. תגבור לפיזור האווירי נעשה על ידי פיזור קרקעי, תוך נסיעה ברכב. פיזור זה נעשה בעיקר בשולי יישובים ובמקומות בהם קיימות מגבלות על הפיזור מהאוויר, ומתרכז במקומות בהם נצפו שועלים ותנים. נמשכה פעילות הניטור לבדיקת שיעור בעלי החיים שאכלו מהתרכיב שפוזר, על ידי בדיקת טטראציקלין בעצמות (אשר מוסף לפיתיון כסמן) ונוגדנים בדם. הפיזור האחרון החל בחודש מרץ  2016 והסתיים בסוף חודש אפריל 2016. הפיזור התבצע באזור הגולן, הגליל, בקעת הירדן, יהודה ושומרון וכן בערבה, לכל אורך הגבול ועד אילת. ​בנוסף לכך פוזרו תרכיבים גם בירדן בעומק של 10-7 ק"מ באזור הבקעה ולכל אורך הגבול בערבה.

כל הפעילויות ​מומנו על ידי המדינה ו​מסתכמות במאות אלפי שקלים.