קולי אנטרוטוקסיגני

​קולי אנטרוטוקסיגני (ETEC) היא מחלה שילשולית הפוגעת בבני-בקר ומתבטאת בתופעות של הרעלה והתייבשות. מחולל המחלה הוא חיידק האקאט לו חשיבות גבוהה ביותר (במיוחד בעגלים צעירים). כאשר חיידק האקאט חודר למעי בן-בקר ב-24 השעות הראשונות לחייו, הוא יגרום כמעט בוודאות למותו זאת במידה והעגל איננו מחוסן.   

סימני המחלה

המחלה מתבטאת בעקרה בתופעה של הרעלה, בעקבות פעילותו של רעלן המופרש על ידי החיידק, תוך כדי התרבותו במעי היונק. איבר המטרה העיקרי של הרעלן הוא מערכת העצבים המרכזית. השלשול המימי מתבטא רק ביונקים ששרדו את התקיפה הראשונית של הרעלן. יונקים כאלו עלולים למות משיבוש במאזן האלקטרוליטים ומאיבוד נוזלים.

הרעלן אחראי לשתי התופעות גם יחד. חיידק אקאט מבטא שני גורמי אלימות ההופכים אותו לחיידק קטלני. תוך כדי שגשוג בחלל המעי, אקאט מייצר רעלן המשבש את פעילותה של מערכת העצבים המרכזית (דבר המתבטא בצניחת חום הגוף) בדיכוי רפלקס הגמיעה, ובמוות מהיר. 
ביונקים ששרדו, יטה הרעלן את מאזן המים והאלקטרוליטים. הביטוי הקליני לכך הוא שלשול מימי בהיר-וצלול. שלשול כזה אינו מופיע בדלקת מעי (enteritis). כדי שהמחלה תתבטא על החיידק ל"התיישב" על תאי הציפוי העובריים של בני הבקר, אחרת לא יעבור הרעלן את מחסום תאי הציפוי במעי, והיונק ישרוד את ההרעלה הראשונית. אולם סכנת השלשול המסיבי עדיין קיימת. לחיידקי אקאט מנגנון המאפשר להם להתנחל במעי. מנגנון זה מוכר בשמו הישן K99 וכיום נקרא F5.

"דירוג" המופעים הקליניים מוצג על פי סדר יורד

1. תמותה אקוטית ללא שום סימנים מוקדמים ביונקים "ששרדו";
2. שלשול 
3. התייבשות 
4. מוות

ממשק המחלה

על מנת שבני-בקר צעירים יחלו במחלה חייבים "להתקיים" התנאים הבאים: 
1. חיידק האקאט ימצא ביונקיה (החיידק מצוי כמעט בכל הרפתות בארץ).
2. העגל "יבלע" את החיידק עד 20 שעות לאחר צאתו לאוויר העולם. 
3. אין משטר חיסונים שגרתי ברפת (יופיע כבעיית עדר עם מספר רב של עגלים מתים); או לחלופין, קיים משטר חיסונים שגרתי אולם ההגמעה הראשונה בקולוסטרום מחוסן ניתנה לאחר 4 השעות הראשונות מההמלטה (יופיע ספורדית ולא יהווה בעיית עדר).​

פרות