בצד פעולות כגון הסגר והשמדה של עדרים נגועים, מופעלות כיום במספר ארצות וביניהן בארה"ב, בריטניה, צרפת והולנד - תוכניות טיפוח בהיקף נרחב ביותר אשר מטרתן הגדלת השכיחות של האללים והגנוטיפים העמידים לסקרייפי, זאת תוך הורדת שכיחות האללים והגנוטיפים הרגישים עד לסילוקם מהאוכלוסיות. הגנוטיפ הרצוי בכל הארצות ובכל הגזעים הוא ARR. המאמץ הטיפוחי מתרכז לרוב בסלקציה של טלאים הנכנסים לעדרים כאיילים לתחלופה או כאיילים המועברים לתחנות הזרעה, אלה נבחרים לאחר בדיקת הגנוטיפ.

בהפעלת תוכניות הטיפוח בארצות השונות שותפים בדרך כלל גורמים ממשלתיים כמו השירותים הווטרינריים, מוסדות מחקר וכן ארגונים חקלאים כמו אגודת הנוקדים.

בסקר שנעשה בארץ בשנת 2002 על ידי מכון וולקני והשירותים הווטרינריים, נבדק הגנוטיפ באתר ה- PrP אצל 248 איילים מ- 11 משקים (מירב הבדיקות נעשו במעבדות SAC בסקוטלנד וחלקם במעבדות INRA בצרפת).

תוצאות הבדיקה הראו כי רוב הצאן בארץ נושא במצב הומוזיגותי את האלל הרגיש ARQ. מספר קטן של איילים נושא את האלל הרצוי ARR. על מנת לעלות את שכיחות הגן ARR מבוצעות בארץ בדיקות של אוכלוסיות האיילים לנשאות גן זה.

קיימת המלצה כללית לכל המגדלים לבדוק את אייליהם, לזהות בכל עדר את הפרטים הנושאים את האלל ARR ורק מהם להעמיד טלאים לתחלופה. בעדרים בהם נמצאים איילים נושאי האלל ARR יבדקו בנותיהם על מנת לזהות כבשים הנושאות אלל זה. כבשים אלו יורבעו בצורה מכוונת עם איילים נושאי האלל ARR במטרה להגביר את הסיכוי ליצירת טלאים הומוזיגותים ARR.

במדינות האיחוד האירופי, בהן קיימת מחלת ספגת המוח בבקר, התעורר החשש (הלא מבוסס מדעית) שגורם המחלה בבקר (BSE) יחדור לכבשים, יתנהג בהן כפי שמתנהג גורם הסקרייפי, ובכך יגרום להפצה נרחבת של גורם ה BSE ולהדבקת האדם בו. בעקבות חשש זה המליץ האיחוד לאחרונה על שורת צעדים שמטרתם למנוע סכנה זו.

פעולות שננקטות על ידי השירותים הווטרינריים בעת התפרצות המחלה

​הטלת הסגר על העדר החשוד כנגוע וביצוע תחקיר אפידמיולוגי מקיף לבדיקת עדרים אחרים שיכולים להיות המקור למחלה. כמו כן, נבדקים עדרים אליהם נמכרו כבשים מהעדר הנגוע. עם אימות החשד, העדר מושמד ומובא לכילוי במכון הכילוי. מוחות הכבשים בעדר נלקחים לבדיקה במכון הווטרינרי. הבדיקה למחלה היא ללא תמורה כספית ופיצוי ניתן למגדל שעדרו הושמד.

כבשה נגועה במחלת הסקרייפי
כבשה נגועה במחלת הסקרייפי

הוראות לווטרינרים

הרופאים הווטרינריים נקראים לגלות ערנות לסימני המחלה, לדווח על חשד למחלה ללשכה הווטרינרית הקרובה ולוודא שליחת כבשים חשודות לבדיקה במעבדות המכון הווטרינרי.
המחלה רשומה ומחייבת דיווח, הבדיקות למחלה במכון הווטרינרי נעשות ללא תשלום, והשירותים הווטרינריים מפצים את בעלי העדרים בפיצוי כספי בעבור כל כבשה המושמדת בגין הופעת המחלה בעדר.