​ביצים הינם מוצר מן החי ויש להתייחס אליהם בכבוד ובזהירות כמו אל מוצרי חלב ובשר. ביצים- שימוש בטוח, אחסנה והחזקה בבית ובלולים

שימוש בטוח  

  • ​​אין צורך לקנות כמות גדולה מדי של ביצים בפעם אחת או לרכוש ביצים מעבר לכמות היכולה להיכנס למקרר הביתי. השוק מבטיח בדרך כלל אספקת ביצים טריות באופן שוטף.​
  • יש לאחסן ביצים במקרר הביתי מיד אחרי הקנייה ולא להשאירן במכונית או בבית מחוץ למקרר מעבר לזמן המינימלי ההכרחי.
  • עדיף לאחסן את הביצים במקרר בתוך אריזתן המקורית מאשר, למשל, במתקן הביצים שבדלת המקרר. האריזה מגינה על הביצים מפני אובדן נוזלים או ספיחת ריחות זרים והתייבשות.  במקררים, שהנם ברובם No Frost, שוררת אוירה יבשה מאוד, על כן מוצרים הנמצאים מחוץ לאריזתם מתייבשים ומתיישנים. אין להשתמש בביצים שבורות, סדוקות נוזלות ומלוכלכות. ביצים טריות הן בריאות יותר ובעלות טעם וארומה משובחים.
  • אין להפריד בין החלמון לחלבון על ידי העברה בין 2 חצאי הקליפה, כי הדבר עלול לזהם את תוכן הביצה. עדיף לקנות כלי קטן וזול, העושה פעולה זו בקלות.
  • בביצה יש מספר מרכיבים המונעים כניסת חיידקים והבולמים את התפתחותם ובלבד שהביצה נשמרת בבית במקרר.
  • בעיקרון, אין לרחוץ ביצים, - במיוחד טרם הכנסתן למקרר. לעומת זאת, לפני שבירת הביצים לצורך הכנת מזון, אפשר, אם כי לא נדרש, לרחוץ אותן במים זורמים ובלבד שינוגבו בנייר ניגוב נקי לפני פתיחתן.
  • יש לצרוך אך ורק ביצים מבושלות, מטוגנות, אפויות וכיו"ב. על הביצה, לאחר בישולה, להיות מוצקת וללא אזורים נוזליים. גם במקרה שהביצה הכילה חיידק או נגיף, לאחר טיפול כזה בחום הם מומתים.
  • חביתה, ביציה (עין) וכדומה יש לטגן משני הצדדים עד לקבלת מוצר מוצק, כך שגם במידה והיו חיידקים - הם מושמדים.
  • רצוי שלא להכין בבית מיני מזון המכילים ביצים בלתי מבושלות או אפויות, כדוגמת: מוס שוקולד, טירמיסו, גלידה, מיונז וכיו"ב. אם בכל זאת מכינים מאכלים כאלה בבית, מומלץ להשתמש בביצים הכי טריות שניתן, שתאריך האחרון לשימוש רחוק ככל שניתן. 
  • ​על הביצה חייב להופיע שם המשווק, גודל הביצה והתאריך האחרון לשיווק. על ביצים לא חתומות אין מידע, והמשמעות הוא שהן לא עברו תהליך של שיקוף ומיון כנדרש על פי החוק. על ביצים מופיעים ההדפסים הבאים:
  1. שם המשווק או סימנו המסחרי (למשל: תנובה או ת.)
  2. גודל הביצה: XL הביצה הגדולה ביותר,  S הביצה הקטנה ביותר (המופנה לתעשייה).
  3. תאריך אחרון לשיווק: זה התאריך העליון המודפס על הביצה (16 יום מתאריך המיון).
  4. תאריך אחרון לשימוש: זה התאריך התחתון המודפס על הביצה.
​ההדפסים לעיל, המופיעים על הביצים, נעשים בתחנות המיון, אליהן מועברות הביצים מהמגדלים. בתחנות המיון עוברות כל הביצים (לא מדגמי) שיקוף ונפסלות כל אלה שאינן ראויות לשיווק, בשל לכלוך, סדקים, כתמי דם, וכיו"ב. אחרי אריזתן, מובלות הביצים אל החנויות ברכבים מקוררים.​

איך מזהים ביצה טרייה?  

אפשר לזהות ביצה טרייה או לא טרייה בשתי דרכים:

1. ביצה שלמה בקליפתה - מניחים את הביצה בכלי עם מים:

  • ביצה טרייה – נחה בצורה מאוזנת על תחתית הכלי.
  • ביצה פחות טרייה – החלק הרחב של הביצה מתחיל להתרומם והחלק הצר מונח עדיין על תחתית הכלי.
  • ביצה לא טרייה – הביצה כולה צפה במים במצב מאונך, כאשר החלק הרחב בולט מחוץ למים.

  • הסבר למצבי הציפה השונים:
  • לאחר ההטלה נוצר בחלק הרחב / הפחוס של הביצה תא אוויר, ההולך וגדל עם הזמן ועם הטמפרטורה. ככל שהביצה מתיישנת ומצויה בטמפרטורה גבוהה יותר, כן גדל תא האוויר. תא האוויר משמש כמצוף והשינויים במצב הביצה במים נגזרים מגודלו.

2. ביצה פתוחה ללא קליפה - שוברים את הביצה ושופכים את תוכנה על צלחת שטוחה:
  • ביצה טרייה – נשארת צפופה על שטח קטן של הצלחת. החלמון גבוה, החלבון גבוה ותא האוויר בקליפה קטן.
  • ביצה פחות טרייה – מתפשטת יותר על הצלחת. החלבון פחות סמיך ונמוך יותר, החלמון נמוך יותר ותא האוויר בקליפה גדול יותר.
  • ביצה ישנה מאוד – מתפשטת על פני שטח נרחב. החלבון מימי ונמוך מאוד, החלמון נמוך עם קמטים במעטפת ותא האוויר בקליפה גדול מאוד. ביצה כזו אינה ראויה למאכל.
מדריך רכישה ושימוש נכונים בביצים לחודשי הקיץ החמים​

פיקוח על לולי מטילות  

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבצע ביקורות שוטפות בלולי מטילות בכל רחבי הארץ, בכדי לוודא כי ביצי המאכל מיוצרות ומוחזקות במשקים בהתאם לדרישות המקצועיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. במסגרת הביקורות השוטפות, נבדקים התנאים הנדרשים על ידי המשרד מלולי מטילות ביצי מאכל, במסגרת אחריות השירותים הווטרינריים על פי דין לפעול למניעת הפצת מחלות בעלי חיים ולשם הגנה על בריאות הציבור, בריאות העופות ורווחתם. 

מבין הדרישות יש לאסוף את הביצים שהוטלו בלול בתדירות של אחת ליום לפחות, יש להחזיק את הביצים לאחר האיסוף במבנה המיועד אך ורק להחזקת ביצים. על מקום האחסון להיות סגור ומוגן מפני חדירת בעלי חיים כגון יונקים וציפורים. המבנה צריך להיות בעל קירות ורצפה הניתנים לניקוי וחיטוי, והטמפרטורה בו לא תעלה על 20 מעלות צלזיוס בכל שעות היממה. העברת ביצים מהמשק אל תחנת המיון תבוצע רק בעגלות מסומנות במדבקה הכוללת את שם היישוב שם המשק, מספרו ותאריך משלוח הביצים. הביצים תועברנה לתחנת המיון תוך 48 שעות מהטלתן. 

יבוא ביצים  

מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף כ- 2 מיליארד ביצים בשנה. בתקופות בהן הביקוש עולה על ההיצע, בעיקר סביב ראש השנה ופסח, מאשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר (על סמך המלצת מועצת הלול) ייבוא ביצים מאירופה, בכדי למנוע מחסור בשוק.

​יבוא בעלי חיים ומוצרים מן החי לישראל, נעשה בכפוף לעמידה בתנאי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וכרוך בהליך של בדיקות למיפוי הסיכונים הכרוכים בייבוא, לרבות שמירה על בריאות הציבור ומניעת תחלואה בבני אדם ובעלי חיים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר פרסם​ "מדריך מעודכן לצרכן" למקרא הסימון המופיע על הביצה, המסמל את ארץ המקור של הביצה. ביצים עליהן לא מופיעות אותיות - המשמעות מדובר בביצים מייצור מקומי. 
מדי שנה מיובאות לישראל כ- 100 מיליון ביצי מאכל. להלן הסימון שמופיע על הביצה, בהתאם למדינת המקור: 

​ארץ יבוא סימון
​הולנד​NL
​ספרד ​ES
​איטליה (במגעים לאישור)​IT
​אוקראינה​UA