הנחיות לעריכת ניסויים בבעלי חיים במכון הווטרינרי

​מבחינה חוקית מוסרית ומדעית אנו אחראים לכל היצורים התלויים בנו, ובעלי החיים המשמשים למחקר והוראה בכלל זה. מכאן שכל העובדים עם בעלי חיים בייצור תרכיבים, אחזקה, אבחון, מחקר או הוראה חייבים לקבל הדרכה מתאימה ולדאוג שהחיות תהנינה מהטיפול הטוב ביותר האפשרי ושהסבל שיגרם לחיות יהיה מזערי ככל הניתן.

טיפול "אנושי" וגרימת סבל מינימלי לבעלי החיים מחייבים ידע מקצועי ומדעי המבוסס על ידיעת הצרכים של כל מין ומין. הטיפול צריך שיענה על צרכי החיה מחד וצרכי הניסוי, ההוראה או הייצור, מאידך.

בכל ניסוי בבעלי חיים חייבים להישקל הערך של המידע שהניסוי עשוי להניב מול הסבל שנגרם לבעלי החיים. בכל מקרה תידרש הוכחה כי לא ניתן להשיג מידע זה בשיטות אחרות ויש להשתמש במספר הנמוך ביותר, הניתן, של בעלי חיים ובדרגה הנמוכה ביותר בסולם הפילוגנטי שלהם המאפשר הפקת לקחים מהניסוי. חיית ניסוי היא כל בעל חיים בעל חוליות המופרד מסביבתו הטבעית ומשמש לצורכי מחקר, איבחון, ייצור תרכיבים או הוראה. מבנים מתאימים וציוד תקין הכרחיים לאחזקה נכונה של חיות הניסוי (כולל אבחון, ייצור והוראה) אולם שיקול הדעת והדאגה הכנה של כל הבאים במגע עם חיות הניסוי חשובים לא פחות.

בכדי לעמוד בכל התנאים שהוזכרו לעיל ובדרישות החוק, (שהם גם תנאי לקבלת קרנות מחקר), חייבים כל המשתמשים בחיות ניסוי להכיר את הנהלים וההנחיות ולאשר בחתימתם את התחייבותם לפעול בהתאם.

הנהלת המכון הווטרינרי הטילה את האחריות לקיום ההנחיות על הוועדה הפנימית לרווחת בעלי החיים ועל הרופא הווטרינר המוסמך שתפקידו לפקח על רווחת בעלי החיים במכון, כמתחייב מחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבע"ח) התשנ"ד - 1994.​