2012

לצד המהפך הגדול של שנות ה- 40 וה- 50 של המאה שעברה, עם כניסתם המסיבית של דשנים וחומרי הדברה חדשים לשימוש נרחב בחקלאות המודרנית, השכיל ענף זה ברבות השנים להכיר בנזקי הלוואי שהלכו ונוצרו עם השימוש האינטנסיבי בתשומות אלו. הכרה זו הובילה למציאת דרכים חלופיות המשמרות את משאבי התשתית של החקלאות: קרקע, מים, מגוון ואיזון ביולוגי ועוד, מתוך ראיית חשיבותם הסביבתית וכחלק מהמערך הגלובלי הרב-תחומי של הכרה וצורך אולטימטיבי בקיום ארוך טווח של משאבי הטבע וכדור הארץ.

 

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מרכז תחת טיפולו את מגוון המזון שאנו אוכלים, גם מן החי וגם מן הצומח. בשנים האחרונות, עם העלייה בידע ובמודעות, תופס ההיבט האקולוגי מקום נכבד בכל תחומי החקלאות ולאורך כל שרשרת ייצור המזון.
מתוך רצון לייצר מזון בטיחותי וידידותי לסביבה, וכחלק מהמגמה לחקלאות משמרת ואקולוגית, שהתוותה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, נערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר להקצאת משאבים שכל כולם נועדו לקידום היבטי הסביבה בעולם החקלאות המורכב ובראייה רב-דורית של חקלאות בת-קיימא. זוהי למעשה מהות האגרו-אקולוגיה.


חקלאות משמרת סביבה ומשאבי טבע הוגדרה לא מכבר כיעד מרכזי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הייצור החקלאי, צומח וחי, משתמש במשאבי טבע וסביבה, כמו: קרקע, מים ואוויר ומשיק להם. הנושא הנו בינתחומי וכולל היבטים ביו פיזיים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים, הדורשים שיתופם של מספר רב של משרדי ממשלה, רשויות וארגונים העוסקים בהיבטים שונים של תחום זה. טיפול מיטבי וריכוז הנושא מחייב אינטגרציה נושאית-מרחבית מרובת שכבות. על כן החליטה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, להקים את מחלקת האגרואקולוגיה בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות, ליישום עקרונות אקולוגיים בייצור מזון.
 

לכתבה המלאה
חממות בערבה, צילום: הסוכנות לאנרגיה אטומית