2013

לדברי שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר: "פיזור הגשמים בשנה הנוכחית בעייתי, ואף עלול להוביל להכרזה על שנת בצורת. בשבועות הקרובים הצוותים המקצועיים של משרד החקלאות ימשיכו במעקב אחר היקפי הפגיעה ביבולים ביחד עם ארגוני החקלאים לקראת גיבוש ההמלצות של ועדת הבצורת".

הגשם שטפטף בימים האחרונים, וכמויות הגשם הגדולות שירדו בעיקר עד סוף חודש ינואר בכל אזורי הארץ, נתנו את ההרגשה שאנו עדים לעונת גשם מופלאה. מידי יום קיבלנו דיווחים על עליית מפלס הכינרת, ושטחי הפלחה צבעו את המדינה בירוק. בסוף ינואר, באזורים רבים בארץ, כמויות הגשם התקרבו ואף עברו את הממוצע הרב שנתי. נראה היה כי אנו עדים לעוד עונת שיא כדוגמת החורף הגדול ב- 1991/92, ועיקר תשומת הלב  היה בסקירת הנזקים שגרמו השיטפונות וההצפות לשטחים החקלאיים.

אבל לאחר מעט יותר מחודש השמחה התחלפה בדאגה וקשה להאמין שהתמונה השתנתה לגמרי, ואנו עדים להתייבשות גדולה של שטחי הבעל, בעיקר בדרום הארץ. מנתוני השירות המטאורולוגי עולה כי חודש פברואר השנה היה השחון ביותר מאז שנת 1999, ובאזור שמשתרע מדרום מישור החוף ועד להרי יהודה, זה החורף השחון ביותר מאז 1984. הסטטיסטיקה הייתה נראית גרועה עוד יותר, אילולא היה יורד מעט גשם בראשית חודש פברואר, שאריות של אחת הסופות הגדולות של ינואר.
חודש מרץ היה חם מהרגיל במידה ניכרת וכמויות הגשם בו היו מעטות ביותר. למעשה זהו אחד מחודשי מרץ היבשים ביותר מתחילת המדידות, למרות שהיו בעבר מספר חודשי מרץ דומים ואף יבשים יותר, חלקם הגדול ב-10-15 השנים האחרונות. מהשוואה של כמויות הגשם שירדו בחודשים פברואר ומרץ השנה לתקופה המקבילה בעבר, עולה כי הפעם האחרונה שהיה מיעוט גשמים דומה היה בשנת 1958 (על פי נתוני השירות המטאורולוגי). לסיכום, העונה הנוכחית הייתה קשה, עקב הבעייתיות בפיזור הגשם, וכן הטמפרטורות הגבוהות ששררו לאורך כל חודשי החורף.


להמשך קריאה
חיטה, צילום אלי ארגמן