2013

שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר: ״מדובר במהלך חשוב שישפר באופן דרמטי את רווחת המטילות, אך מקפיד על המשך תנאי פרנסה הולמים למגדלים תוך התחשבות בבריאות הציבור ומתן משקל לשיקולים צרכניים ויוקר המחייה״

אילולא התנהלותו הבלתי אחראית ועקשנותו המיותרת של המשרד להגנת הסביבה במשך תקופה כה ארוכה, יכול היה הענף להיות כבר עתה בשלבי יישום התקנות, פגיעה מיותרת יכלה להימנע ורווחתן של המטילות הייתה מוסדרת בחקיקה. במשך למעלה משנתיים עיכב המשרד להגנת הסביבה את הרפורמה בטענה כי תחולתה חייבת להיות מידית, וזאת בניגוד למסקנות הצוות הבין-משרדי שמונה לדון בסוגיה.


הצעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר לשיפור רווחת המטילות בישראל אושרה הערב בקבינט החברתי-כלכלי. על פי ההחלטה, תיאסר באופן מידי הנשרה כפוייה בכל לול חדש שיוקם, וכן תיאסר בכלל הלולים הקיימים לא יאוחר משלוש שנים. האיסור יכנס לתוקף עם החלת תקנות גידול תרנגולות מטילות והחזקתן, שהמשרד התחייב להביא לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תוך 45 יום.

במשרד החקלאות מבקרים את התנהלות המשרד להגנת הסביבה, על כך שבמשך למעלה משנתיים עיכב המשרד להגנת הסביבה את כניסת האיסור לתוקף בטענה כי תחולתו חייבת להיות מידית, וזאת בניגוד למסקנות הצוות הבין-משרדי שמונה לדון בסוגיה.

כזכור, תחילת המהלך לפני מספר שנים, עת גיבש משרד החקלאות ופיתוח הכפר טיוטת תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים המבקשות להסדיר, לראשונה, תקנים מחייבים בנוגע להחזקת מטילות. טיוטת התקנות אושרה ברובה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. במהלך דיונים אלו בוצעו שינויים בתקנים המעוגנים בטיוטת התקנות, לרבות הגדלה של השטח המינימאלי שיעמוד לרשות כל מטילה ל- 750 סמ"ר, וכן קביעת חובה להתקין אבזור נוסף למטילות, כפי שקובעת הדירקטיבה האירופית המנחה בעניין.
במהלך הדיונים בטיוטת התקנות הושגו הבנות והסכמות בין משרדי הממשלה העוסקים בנושא, ולבסוף נותרה מחלוקת בנושא ההנשרה. בעקבות המחלוקת הוחלט, כי ימונה צוות בין-משרדי לצורך גיבוש המלצה לממשלה לגבי אורך התקופה הנדרשת להתארגנות הפסקת ממשק ההנשרה הכפויה. הצוות הגיש המלצתו לממשלה לפני כשנה.
המלצת הצוות אשר התקבלה ברוב של שני משרדים (אוצר וחקלאות), ובהסתייגות של נציגת המשרד להגנת הסביבה, הייתה לבצע את הפסקת הממשק באופן מידי לגבי לולים חדשים, ובאופן מדורג תוך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, לגבי כלל הלולים.

במשך תקופה ארוכה, ניסה שר החקלאות לגבש פתרון פשרה סביר, בו הפגיעה בצרכן וביצרן קטנה ככל האפשר, ובמקביל לא תעכב את ביטול ההנשרה וקידום רווחת המטילות בענף הלול.
באופן פרדוקסאלי, אותו משרד הטוען לקידום רווחתם של בעלי החיים, הוא זה שבמשך השנים האחרונות, מעכב ללא סיבה הגיונית הנראית לעין את התקנתן ויישומן של תקנות אלה. אילולא התנהלותו הבלתי אחראית ועקשנותו המיותרת של המשרד להגנת הסביבה במשך תקופה כה ארוכה, יכול היה הענף להיות כבר עתה בשלבי יישום התקנות, פגיעה מיותרת יכלה להימנע ורווחתן של המטילות הייתה מוסדרת בחקיקה. 

בדו"ח הצוות הבין-משרדי, נטען כי יישום מידי של הפסקת ההנשרה, תוביל לפגיעה כלכלית חמורה בענף, יכולת ביצועה המידי בשטח איננו ישים או אפשרי (לאור הצורך בהגדלת כמות האפרוחים ב- 40%), וכי נסיקת  מחיר הביצה לצרכן באופן זה היא בלתי נמנעת לאור מחסור במטילות שהיה עלול להיווצר. ענף הלול הינו ענף מתוכנן, בו לכל להקת מטילות תאריך קבוע מראש להפסקת תקופת ההטלה. מועדי ההנשרה הכפויה מתואמים לתקופת ההטלה של כל להקה. קביעת מועד שרירותי להפסקת ההנשרה בבת אחת בענף כולו, עלולה לגרום לשיבושים קשים בתכנון, וכתוצאה מכך למחסור בביצים לציבור, וכן לעליות חדות בהיקפי הייצור ויצירת עודפי ייצור בשל הצורך לספק את הדרישה על-ידי מספר להקות רב יותר.

על פי ההחלטה שתובא לקבינט, תוך 45 יום תבחן ועדת המחירים הבינמשרדית לפיקוח על מחירי ביצים האם יש לקבוע מחיר מיוחד לביצים שיוצרו ללא הנשרה, כיוון שכתוצאה מהמעבר לממשק ללא הנשרה כפויה, יתקבל מספר ביצים נמוך יותר למטילה, ויתקבלו ביצים קטנות יותר. שיובילו בהכרח לעלויות ייצור גבוהות יותר. על פי המלצת צוות בין-משרדי, מדובר בעלות נוספת של כ- 3 אגורות לביצה למשך שנתיים, ולאחריהן ייבחנו העלויות מחדש.
בכדי לתמרץ כניסת מגדלים לתהליך, תבחן, כאמור, ועדת המחירים האם יש לקבוע מחיר מיוחד לביצים שיוצרו ללא הנשרה, בכפוף לסימון מתאים.