2017

בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטים של שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות

ג"צ דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, וקיבל פה אחד את עמדת המדינה בעניין מדיניות משרד החקלאות להענקת רישיונות לייבוא חיטה בפטור ממכס. העתירה, אשר הוגשה נגד שר הכלכלה, משרד החקלאות, רשות ההגבלים העסקיים וארגון עובדי הפלחה, תקפה את חוקיותו של הסדר הלינקג' המעוגן בנוהל המשרד להענקת רישיונות לייבוא חיטה.   
צריכת החיטה למאכל של טחנות הקמח מתבססת בעיקר על חיטה מיובאת לצד חיטה מקומית, החיטה המקומית גדלה בכרבע מכלל השטחים המעובדים בישראל. הסדר הלינקג' הינו  הסדר הנהוג למעלה מ- 20 שנה במסגרתו החיטה המקומית, נמכרת לקבלנים של מלאי חירום, עימם מתקשר משרד החקלאות במכרז מדי 3 שנים. במסגרת תנאי המכרז, הקבלנים רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים מיד לאחר הקציר, מאחסנים אותה כמלאי החירום של חיטה למאכל, ומוכרים אותה לטחנות הקמח. המחיר שנקבע לרכישת החיטה המקומית מחושב לפי נוסחה המבוססת על מחיר החיטה בבורסת שיקגו לחיטה אמריקנית. קבלני מלאי החירום רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים במחיר הלינקג' במועד הרכישה ומוכרים לטחנות הקמח גם במחיר הלינקג' במועד המכירה.

בית המשפט בפסיקתו ציין כי אין מניעה חוקית לייבא חיטה לישראל, שלא בהתאם להסדר הלינקג', אולם ייבוא זה חייב במכס בשיעור של 50%. כך שבעצם ההסדר מיטיב עם טחנות הקמח, כי אילולא היה קיים, הן היו נאלצות לייבא את כלל החיטה במכס מלא.
משרד החקלאות הדגיש במהלך הדיון את חשיבות הרבה של ההסדר לטובת הבטחת גידול החיטה המקומי, בדגש על חשיבות השמירה על מלאי חירום, שמירה על שטחים פתוחים וחיזוק הפריפריה ומצד שני, הסדר זה מאפשר יבוא מאסיבי של יתרת החיטה הנדרשת בפטור מלא במכס.

בית משפט דחה את הטענות לעניין פגיעה בחופש העיסוק, וכן דחה את הטענה שיש כאן הסדר אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. בית המשפט בהחלטתו ביקר את העותרים כי אין בנוהל שהוציא משרד החקלאות שום שינוי לעומת הוראות החוק.
צביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות: "קבלת עמדת העותרים הייתה קריאה לייבוש של כרבע מהשטחים המעובדים בישראל. בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הלינקג' הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט אף הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטי שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות".​

פסק הדין שקבע בית הדין הגבוה לצדק

 

 

שר החקלאות אורי אריאל חתם על הסכם שיתוף פעולה בתחום החקלאות עם ממשלת קרואטיהhttp://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2017/Pages/israel_and_croatia_agreement.aspxשר החקלאות אורי אריאל חתם על הסכם שיתוף פעולה בתחום החקלאות עם ממשלת קרואטיה
טיוטת נוהל תמיכה בפיילוט התארגנות חקלאים ליצוא תוצרת חקלאית טרייה לשנים 2020-2018 להערות הציבורhttp://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/sahar_hutz/publication_list/2017/Pages/Reorganization_of_farmers.aspxטיוטת נוהל תמיכה בפיילוט התארגנות חקלאים ליצוא תוצרת חקלאית טרייה לשנים 2020-2018 להערות הציבור
פעילות משרד החקלאות בנושא איסור יבוא חלזונות מים מתוקים מהסוג Pomacea לישראלhttp://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/Plants_Defect/publications/Pages/isur_yevu_helzonot_maim_metukim.aspxפעילות משרד החקלאות בנושא איסור יבוא חלזונות מים מתוקים מהסוג Pomacea לישראלבנובמבר 2012 הוציא האיחוד האירופי הנחייה חדשה לגבי חלזונות מים מתוקים מסוג Pomacea ("תפוחונים" - Golden Apple Snails), האוסרת יבוא מכל סוג שהוא של פרטים חיים, ביצים או כל חומר אקווטי, הנגוע בסוג זה.