2017

תעשיות המזון עומדות כיום בפני אתגרים עצומים, ביניהם: הצורך להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה, בעיות ומחסור בתחום הביטחון התזונתי, הצורך בפיתוח עמידות למחלות ומזיקים על מנת שיהיה ניתן להפחית את הצורך בריסוסים, דרישות הצרכנים לתזונה בריאה יותר והצורך לשמר על  הסביבה ולנהוג באחריות סביבתית. אחד הכלים להתמודדות עם  בעיות אלו הינו טכנולוגיה מחקרית  חדשה - "עריכה גנומית".

 

"עריכה גנומית" הינה טכנולוגיה מולקולרית המאפשרת לבצע שינויים ספציפיים בחומר הגנטי, באמצעות חיידקים היודעים ליצור שינויים גנטיים בדנ"א כמעט בכל אורגניזם. השינוי בדנ"א הינו מדויק ומכוון בכל נוקלאוטיד (אבן הבניין הבסיסית של ה- דנ"א) בגנום נתון, ובכך מאפשרת שיפור תכונות בצמחים באמצעות ביוטכנולוגיה, וכך ליצור מוצרי מזון עתידיים בעלי תכונות משופרות.

טכנולוגיות של "עריכה גנומית" משנות כבר כיום את תעשיית המזון העולמית, ומהוות את אחת הטכנולוגיות החדשניות והמתפתחות במהירות עצומה, וזוכה לגישה מקלה בהיבט הרגולטורי העולמי. ה"עריכה הגנומית" מאפשרת יכולות חדשות שלא היו אפשריות באמצעות טכנולוגיות קודמות,  והיא צוברת תאוצה במגוון תחומי מחקר ופיתוח הן בתעשיית התרופות והן בתעשיית החקלאות.

 

המדען הראשי במשרד החקלאות יוצא ב"קול קורא" למחקרים בתחום העריכה הגנומית בבעלי חיים, צמחים, פטריות ואצות. המחקרים יתמקדו בפיתוח מוצרים חקלאיים בעלי תכונות משופרות. הפנייה של המשרד נעשית למוסדות מחקר וחברות מסחריות, בכדי לעודד פעילות עסקית משותפת, ולהביא למיצוי רחב ומעמיק יותר של היכולת המדעית במוסדות המחקר בישראל בתחומים החקלאיים התומכים בפיתוח מוצרים בעלי פוטנציאל מסחרי שנוצרו בשיטות של עריכה גנומית.

פניית המשרד לגופי המחקר והעסקים מיועדת לאסוף רעיונות חדשניים וממוקדים למוצרים שלא קיימים כיום, ושניתן לפתח בתחומי החקלאות (חי צומח והסביבה) בעזרת טכנולוגיות של עריכה גנומית. הכוונה לרעיונות למוצרים חדשניים לחלוטין, בעלי חשיבות חקלאית או סביבתית גבוהה לישראל ולעולם, שלא קיימים היום ולהם יכולת לתרום לפתרון משבר המזון בעולם או לפתור בעיות בוערות מסכנות את העתיד של ענפי גידול חשובים בישראל או בעולם או בעלי תרומה משמעותית לאיכות הסביבה. הטכנולוגיה או הידע המפותח צריכים להיות חדשניים, ובעלי יכולות להוביל (או הובילו כבר) לקניין רוחני בגינם  ואטרקטיביים למגזר העסקי.

הקול הקורא מבקש לקבל רעיונות למוצרים חדשים שניתן לפתח בטכנולוגיה של עריכה גנומית. הרעיונות יבדקו ואם המוצר החקלאי שיפותח בגינם יהיה אטרקטיבי לחקלאות ישראל או העולם – מחקרו ימומן. דוגמאות למחקרים בכיוון: שיפור ערך תזונתי בפירות וירקות, הארכת חיי מדף של מוצרים מובילים מהחי והצומח כדוגמת: בשר, ביצים, מוצרי חלב, פירות וירקות, עמידות לפתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות) הגורמים לקלקול מזון, עופות עמידים לסלמונלה וקמפילובקטר, שיפור איכות טעם ומרקם של בשר בקר, עמידות למחלת שפעת עופות, הקטנת שימוש בחומרי הדברה, אפרסמון נטול עלי כותרת עליונים, כך שיקטין נגיעות ומקום מסתור למזיקים ומחלות, עצי אורן בעלי בערה נמוכה יותר ונטולי שרף באצטרובלים ועוד. הצפי לסיום הליך הבחינה והמימון למחקרים שיבחרו הינו המחצית השנייה של שנת 2017.

שלמה בן-אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות: "הצעד נעשה מתוך מגמה לשנות את מדיניות המו"פ החקלאי כך שתוצאותיו יהיו ישימות למטרת השבחת התוצרת החקלאית הן באיכות והן בכמות, ומתוך התייחסות לשווקי היעד במדינות היצוא בהן נמנעים לעיתים מצריכת מוצרים שנעשתה בהם הנדסה גנטית, אך מוכנים לקלוט מוצרים שתעשה בהם עריכה גנומית. מוצרים אלו יהיו עמידים יותר לחלק מהמזיקים בשדה, ובכך גם נקטין את כמות ההדברה, וישפר את בריאות הציבור".

ד"ר אבי פרל, המדען הראשי במשרד החקלאות: "כמענה לאתגרים העומדים בפתח, ומתוך הכרת החשיבות ביצירת שיתוף פעולה ודיאלוג בין חברות לבין האקדמיה, פנינו למוסדות ומחקר וחברות עסקיות במטרה ליצור מחקרים משותפים עם התעשייה, וליצור תשתית מחקר לאומית בתחום של עריכה גנומית יישומית. אנו נעודד טכנולוגיות פורצות דרך שיהיה בהם כדי לתרום משמעותית למדע, לכלכלה ולתעשייה בישראל. זאת תוך מתן דגש לפיתוח טכנולוגיות יישומיות חדשניות במטרה להביא לידי יישום פיתוחים וחדשנות מחקרית באופן מסחרי בשיתוף התעשייה הישראלית".

עריכה גנומית