2018

​שר החקלאות, אורי אריאל: "משרד החקלאות פועל להוזלת יוקר המחייה ולהנגשת ושקיפות המידע לצרכן הישראלי. ניתן לראות כי על פי נתוני המשרד מחירו הממוצע של אמנון קפוא, ירד בעקבות מהלך של משרד החקלאות ומשרדי האוצר והכלכלה להפחתת המיסוי על דגים מיובאים. בנוסף, המשרד הוביל שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר טרי ומצונן לישראל. האחת, פתיחת של ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל הנמצא כבר היום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה הינה, הארכת חיי המדף של הבשר הטרי והמצונן אשר מאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא. אנו במשרד נמשיך לפעול להורדת יוקר המחייה ולהפיכת סל הקניות למשתלם יותר גם בחג הפסח"

לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף את כל הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. אז כמה ביצים צרכנו השנה? מהי כמות הבשר שנשים על שולחן החג? האם ישנה עלייה בכמות הדגים לקראת החג, או שמא דווקא נרצה לשמור מקום לבשר ונוותר על המנה הראשונה? ואיזו מדינה התמקמה במקום הראשון ונחשבת ל"שיאנית צרכנית הביצים"

בענף הדגים, מנתוני אגף הדיג שבמשרד החקלאות עולה כי במהלך השנה האחרונה, הייתה עלייה של כ- 60% בצריכת דגים, והישראלים צרכו כ- 156,000 טון דגים לאורך השנה האחרונה. הישראלי הממוצע יעדיף בעיקר את דגי אמנון, במקום השני הסלמון, במקום השלישי נמצאים דגי הדניס והקרפיון , במקום הרביעי התמקם הבורי ואת המקום החמישי תפס הכסיף, ובמקום השישי נמצא הפורל. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.5 ק"ג דגים. כאשר כשליש מכמות זו היא של  דגים טריים (וכ- 800 גרם נוספים של מוצרי דגים, כדוגמת: סלטים, שימורי דגים, דגים מלוחים ועוד). במהלך ההכנות לחג, נוסקת הצריכה לאדם של דגים טריים בכ- 75% לעומת שאר חודשי השנה(!). בתוך כך, צריכת דגי הקרפיון הפופולאריים בחג מוכפלת פי שתיים בתקופה זו. 

מחירו של האמנון הקפוא ברשתות השיווק נמצא בירידה בשנים האחרונות, על פי נתוני המשרד המחיר הממוצע של אמנון קפוא, שהוא הדג הפופולארי ביותר בין הדגים הקפואים, ירד מ- 37 ₪ בשנת 2015 ל- 30 ₪ בשנת 2016, ול-26.6 בשנת 2017 ותחילת שנת 2018. הורדת המחיר נזקפת למהלך של המשרד לפתיחת ייבוא דגים קפואים במחצית מגובה המכס.

במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח, וכבר כיום, מוזנים הדגים במזון זה. במקביל, מנתוני המשרד עולה, כי במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ- 2,800 טון דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ- 600 טון קרפיונים, כ- 800 טון אמנונים וכ- 300 טון בורי טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. בנוסף, ישווקו גם כ-50 טון של פילה טרי של דגי הבורי, האמנון, האדמונית, המוסר, הפורל והקרפיון.

רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים, כ- 21,000 טון מייצור מקומי וכ- 135,00 טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים). הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים פנימיים (מדגה) כ- 16,000 טון, חקלאות ימית כ- 2,500 טון דיג בים התיכון ובכנרת כ- 2,500 טון. 

ומה באשר לצריכתנו לדגים ביחס לעולם? הצריכה המקומית לנפש נמוכה מעט יחסית לזו שבמדינות המפותחות ולמדינות שבאגן הים התיכון. בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ- 18 ק"ג בשנה, במדינות צפון הים התיכון הצרכן יצרוך 20 – 40 ק"ג לנפש, בארה"ב צורכים כ- 24 ק"ג לנפש לשנה, וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל (עקב נושא הכשרות). 

בענף הביצים, המצב קצת שונה. מנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ- 240 ביצים, ובחודש כ- 20 ביצים בממוצע. לעומת זאת, לקראת החג, עולה צריכתו בכ- 10%, לכ- 22 ביצים. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" וגדולות, בעיקר בגדלים L ו- XL. 98% מהצריכה היא של ביצים "רגילות", בעוד ש- 3% מצריכת הביצים בישראל היא של ביצים "מיוחדות" (ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות). בישראל מיוצרות מדי שנה כ- 2 מיליארד ביצים על ידי כ- 1,800 מגדלים המתגוררים ברובם באזור הצפון. 

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ- 240 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות., מקסיקו, הנחשבת ל"שיאנית הצריכה" עם צריכה של כ-358  ביצים לנפש, ולאחריה יפן (330)  אוקראינה, סין רוסיה וכו' 

בענף הבשר, הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 16 ק"ג בשר בקר(טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2017 הישראלים צרכו 141 אלף טון בשר, 39% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 61% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, לקראת חג הפסח, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 30% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים". 
לאחרונה  נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד, הנמצא כבר כיום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה הינה הארכת חיי המדף של  הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בעוד הישראלי הממוצע צורך כ- 16 ק"ג בשר בקר, ממוצע הצריכה השנתי לנפש באורוגוואי עמד על 43 ק"ג, בארגנטינה 39 ק"ג, במדינות הoecd- כ- 15 ק"ג והממוצע העולמי לנפש עמד 6.5 ק"ג בשנה.
בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-57 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה-OECD נאמדת בכ- 30 ק"ג בשנה, בארה"ב 48 ק"ג ומדינות האיחוד האירופי EU28 מדובר בכ-24 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ- 14 ק"ג בלבד. כיום, בענף העוף פועלים כ- 500 מגדלים. מוצרי עוף מעובדים (שניצלים מוכנים וכו') צורך הישראלי הממוצע בהיקף של 42 ק"ג.   

סימני פסח

 

 

דו"ח תלת שנתי שירותים וטרינריים לשנים 2016-2018https://www.moag.gov.il/vet/dochot-shnatiim/Pages/doch_shnati_2016-2018.aspxדו"ח תלת שנתי שירותים וטרינריים לשנים 2016-2018אלו מחלות בעלי חיים נרשמו בישראל בשנים האחרונות? אלו ערים בישראל היו המובילות בהחזקת כלבים? מהם גזעי הכלבים הנפוצים ביותר? להלן דו"ח המאגד בתוכו סיכומים, נתונים ומידע לגבי ענפי בעלי חיים ואודות פעילות השירותים הווטרינריים והמכון הווטרינרי
דו"ח יבוא בקר וצאן, ינואר - אוקטובר, 2019https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/inport export/knisa_yetsia_hayot_mahmad/yevu_mikne/Pages/import_10_19.aspxדו"ח יבוא בקר וצאן, ינואר - אוקטובר, 2019
רשימת עצי ריבוי מסומנים (אבוקדו) - רכב וכנות 2019-2020https://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/shatlanut_ribuy/publications/Pages/avocado_etzim_2019_2020.aspxרשימת עצי ריבוי מסומנים (אבוקדו) - רכב וכנות 2019-2020