חקלאות ימית


ד"ר עדי לוי, עמית ממשק | יועץ מדעי
אינג' נעם מוזס, ראש תחום חקלאות ימית


אצות הן יצורים פוטוסינתטיים החיים במגוון רחב של גופי מים ותנאי סביבה. חקלאות אצות התפתחה באופן משמעותי וגדלה להיקפים מסחריים רק במהלך העשורים האחרונים. כיום מייצרים בעולם מגוון רחב של מוצרים מאצות: תוספי תזונה כגון הקרוטנואידים אסטאקסנטין ובטא קרוטן הנמכרים באלפי $ לק"ג; חומצות שומן אומגה 3 ו-6; פוליסכרידים לתחום הקוסמטיקה; ג'לים ליישום במחקר מדעי; מזון ותוספי תזונה לבעלי חיים, ואצות למאכל שהבולטות שבהן הן ספירולינה, כלורלה ונורי (סושי). מערכות הגידול בחקלאות האצות מתחלקות למערכות פתוחות, כגון בריכות Raceway ולמערכות סגורות ומבוקרות מסוג פוטוביוראקטורים. חקלאות אצות אינה דורשת בהכרח קרקע המתאימה לגידולים חקלאיים קונבנציונליים. ניתן לגדל אצות על קרקעות מומלחות ובמדבר, תוך שימוש במקורות מים מגוונים (מים מליחים, מי-ים, מים שניוניים, מים מתוקים ועוד).
באוקטובר 2015 החל באגף הדיג מהלך מקיף למיפוי הפעילות בתחום האצות בישראל. המיפוי כלל סבב של פגישות ושיחות עם כלל הגורמים הפעילים בענף ונאספו בהן נתונים לגבי היקפי הפעילות והחסמים לענף. חקלאות אצות החלה להתפתח בישראל עוד בשנות ה-70 ומתחילת העשור הנוכחי חלה עליה משמעותית בכמות חברות האצות שהוקמו בישראל. נכון ליוני 2016, 16 חברות / מגדלים פעילים בענף האצות בישראל. הענף מעסיק כ-200 עובדים רובם באזורי הפריפריה, שטח החוות הכולל הינו כ-230 דונם והפדיון השנתי הצפוי לענף בישראל נכון לסוף שנת 2016 מוערך בכ-180 מיליון ₪.
נקודה מרכזית שעלתה במהלך המיפוי הנה העדר הגדרה ושיוך רגולטורי של ענף האצות. החסמים לענף כפי שעולה מהמיפוי, הינם רבים ומגוונים ומתפרשים על פני מספר תחומים ביניהם: רגולציה, קרקע וסטטוטוריקה, מימון, שיווק, ידע, כוח-אדם ועוד (פירוט החסמים מופיע בפרק 7). רבים מהחסמים שעלו במהלך סבב הפגישות למיפוי פעילות הענף בישראל, מופיעים גם בסקר מומחים אירופאים לתחום האצות שערכה לאחרונה נציבות האיחוד האירופי .
פרק 8 בעבודה זו עוסק בהגדרת הענף וברגולציה של תחום האצות בארה"ב ובאירופה. בפרק 9 מוצגת סקירה של שוק האצות העולמי על פי מוצרים ומוצגים בו נפחי השווקים השונים וקצב הצמיחה השנתי הצפוי לאותם שווקים. בפרק 10 מפורטות המלצות לצעדי מדיניות שיישומם יאפשר את קידום  ופיתוח הענף.
במהלך שנת 2016 החל אגף הדיג לטפל בחלק מהחסמים שעלו במהלך המיפוי:
העברת ידע ושת"פ בין המגדלים - במרץ 2016 נערך במשרד החקלאות כנס מגדלי אצות, בפעם הראשונה בישראל והוחלט בו על הקמת פורום מגדלי אצות שיפעל במשותף לקידום הענף.
יבוא- התבצע טיוב רגולציה ונוהל יבוא חדש הוצג למגדלים במהלך הדיונים בכנס מגדלי האצות.
יצוא- אגף הדיג ערך מפגש מרוכז לנציגי החברות במכון היצוא, בו הוצגו מסלולי הסיוע השונים ליצואנים ישראלים במכון היצוא ובמנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.
הקמת מרכז משותף לעיבוד ביומסה - במהלך 2016 נערכו מספר פגישות בנושא זה במטרה לאפיין במדויק את הצרכים. יש להמשיך בבחינה טכנו-כלכלית של הנושא.
המלצות לצעדי מדיניות להמשך:
בעבודה מופיעות מספר המלצות לצעדי מדיניות כשמרכזית שבהן היא:
הגדרת ענף האצות כענף חקלאי - ביוטכנולוגי מוכוון יצוא ושיוכו למשרד החקלאות, כמנוע צמיחה עתידי לחקלאות הישראלית.

ענף האצות - מנוע צמיחה ירוק לחקלאות הישראלית

 

 

היתר דיג בים התיכון בתקופת הרבייה 2017 - החלטה לאחר הערות הציבורhttp://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/fishery/publication/2017/Pages/heiter_daig_2017.aspxהיתר דיג בים התיכון בתקופת הרבייה 2017 - החלטה לאחר הערות הציבור
הודעה בדבר איסור דיג בים התיכון בתקופות הרבייה והגיוסhttp://www.moag.gov.il/Pages/Pro_fishing.aspxהודעה בדבר איסור דיג בים התיכון בתקופות הרבייה והגיוס
משרד החקלאות מעודד את בעלי ספינות המכמורת להפסיק את פעילותם, ומתקצב את הפסקת הפעילות בכ- 20 מיליון ₪http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2017/Pages/sfinot_michmoret.aspxמשרד החקלאות מעודד את בעלי ספינות המכמורת להפסיק את פעילותם, ומתקצב את הפסקת הפעילות בכ- 20 מיליון ₪