2016

בעקבות מסקנות הצוות הבן משרדי לפתרון בעיית המפחמות ובעקבות ההסכם בין משרד האוצר, חקלאות והגנת הסביבה. סוכם בין היתר לחוקק חקיקת משנה לפיה הובלת גדמי עצים מסוג אבוקדו והדרים בתוך שטחי ישראל, תהיה טעונה רישיון שיוגבל לשימושים וליעדים ספציפיים.

.מצ"ב נוסח צו הובלת גדם אבוקדו והדרים להפצה להערות הציבור.
אנא העבירו את הערותיכם לצו עד ליום ב' ה- 13/6/2016 לידי צביקה כהן בכתובת מייל zvikac@moag.gov.il

רקע כללי

לאור רצון הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה השונים להביא לשינויים משמעותיים ולמזער משמעותית את בעיית המפחמות, נוכח החלטת בית המשפט מיום 3.6.15, ונוכח החלטת הממשלה מספר 534 מיום 10.09.2015, להקמת צוות בין משרדי שתפקידו לבחון אפשרויות לפתרון בעיית המפחמות תוך מתן עדיפות לפתרונות סביבתיים, הוקם צוות בין משרדי לצמצום בעיית המפחמות.הצוות הציג את מסקנותיו בפני שר החקלאות ופיתוח הכפר ביום 18.1.16.
מפחמה היא ערימה של גדמי עץ הבוערת בצורה מבוקרת למשך מספר שבועות בכל פעם. בתהליך זה נפלטות כמויות גדולות של עשן וריח שריפה אשר עלולים לגרום למפגעים סביבתיים קשים ומתמשכים לתושבי האזור בו הן פועלות.
כיום פועלות עשרות מפחמות בשטחי A ו –B ברשות הפלסטינאית.

גדמי העץ, המהווים את חומר המקור לבערה ולהכנת פחמים במפחמות אלה, מגיעים ברובם המכריע משטחי ישראל כתוצאה משנטוע של מטעים ושימוש בגדמי העצים שנכרתו.בשטחים הנתונים לסמכותה האזרחית של הרשות הפלסטינית (שטחים A ו-B), ממשיכות לפעול בין 50 ל-100 מפחמות אשר עיקר פעילותן מופנית לייצור פחמים לשוק הישראלי.אין מחלוקת כי פעילות המפחמות גורמת לקיומם של מפגעי ריח. על פי מספר דוחות שנערכו על ידי איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון-כרמל), נרשמו מספר מקרים של מפגעי ריח חזק ביישובים מצפה אילן וקיבוץ מצר. יוער, כי על פי הספרות הרפואית, חשיפה לאורך זמן לתוצרי שריפת עצים, עלולה לגרום או להחמיר מגוון של בעיות בריאותיות.

להלן המלצות הצוות הבינמשרדי:

1. הצוות ממליץ על סל של פתרונות מקצועיים, משולבים ומסונכרנים כדי לפתור את הבעיה באופן ישים ובר קיימא:
א. מציאת פתרונות קצה לטיפול בפסולת הביומסה הנוצרת מגדמי המטעים;
ב. חקיקה משלימה;
ג. ניטור, פיקוח ואכיפה.

2. פתרונות בטווח המידי:
א. אסדרה – פרסם יערות – עצים שהובלתם טעונה רישיון (צו נשוא הודעה זו)
ב. הקמת שטחי קליטה ואחסון לגדמים לטווח המידי -באחריות המשרד להגנת הסביבה יוקמו מתקנים לקליטה
מידית של הגדמים המיוצרים כיום.
ג. תמיכה בריסוק גדמים בשטח ותמיכה בהובלת הגדמים למקומות מורשים
ד. תגבור הפיקוח והאכיפה
ה. ניטור ודיגום סביבתי

3. פתרון קבע לטווח הבינוני - פרסום קולות קוראים לפתרונות קצה לאמצעים לטיפול בגדמים:
א. רכישת והפעלת מרסקות גדמים גדולות
ב. הקמת מפעלים לעיבוד הגדמים לכופתיות עץ
ג. שימוש ברסק כתוספת לבוצה לשם הפיכתה לקומפוסט.
ד. הקמת מתקני ייצור אנרגיה קטנים.
ה. מפחמות "ידידותיות" (העומדות בתנאי תקנים סביבתיים ובתקני הייצור), אשר הפעלתם תתבצע בשטחי ישראל.
פתרונות נוספים שיוצעו ע"י יזמים ושיעמדו בדרישות סביבתיות.
ו. מפחמות "ידידותיות" בשטחי איו"ש

4. פתרון קבע לטווח הרחוק - שריפת גדם חקלאי בתחנות חברת חשמל.

 לטיוטת הנוהל