שותפות בצוותי פעולה

כיחידת מטה, פועל האגף במסגרת צוותי פעולה בין משרדיים ובין מגזריים המתמקדים בסוגיות ליבה בפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב. מטרת צוותים אלו היא חיזוק שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים במערכת והתרת חסמים, לשם קידום מדיניות מיטבית. הסוגיות הנידונות בצוותי פעולה אלו כוללות: שירותים לגיל הינקות בחברה הבדואית, השתתפות בהשכלה גבוהה, הגברת התעסוקה ועוד. הצוות העוסק בטיוב השירותים לגיל הינקות בחברה הבדואית, כדוגמה, מייצג שיתוף פעולה בין משרדי הכולל את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד החינוך. הצוות מלווה על ידי ארגון ג'וינט-אשלים.​

מיזמים משותפים  

​לצורך פיתוח וקידום שירותים אותם רואה האגף כחיוניים לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית, בהם: טיפוח מצוינות, מניעת תאונות וביטחון תזונתי, פועל האגף במסגרת מיזמים משותפים עם משרדי ממשלה נוספים וארגוני החברה האזרחית. מיזמים אלו כוללים:

מרכז תמר, המיזם לקידום מצוינות במדעים: המיזם הוקם בכדי לתת מענה למיעוט במספר הצעירים בחברה הבדואית בנגב הניגשים לבחינות הבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במקצועות מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. על פי נתוני משרד החינוך, שיעור התלמידים הניגשים כיום לבגרויות במקצועות המדעיים בחברה הבדואית נמוך מאוד ביחס לממוצע הארצי. כתוצאה מכך, הצעירים הבדואים לא יכולים להתקבל לפקולטות יוקרתיות באוניברסיטאות, דבר המשפיע על יכולתם להשתלב באופן ראוי בשוק העבודה ובחברה בכלל.

תכנית המיזם לקידום מצוינות במדעים, בשיתוף בתי הספר, הקהילה והורי התלמידים, מכשירה קבוצה מובחרת של תלמידי תיכון בני החברה הבדואית, על מנת להכינם באופן מקצועי לבחינות. החל מכיתה ט' ובמשך ארבע שנים, לומדים התלמידים ב'מרכז תמר' בהתמדה ובעקביות, ורוכשים כלים וכישורים אשר יבטיחו את מקומם בפקולטות היוקרתיות באוניברסיטאות. אנו ב'מרכז תמר' מאמינים כי תכנית זו תוכל לתת מענה הולם לצעירי החברה הבדואית בנגב, תצמצם את הפערים הקיימים ותסייע בשילובם בשוק העבודה והחברה בישראל (מתוך אתר התכנית).התכנית מופעלת על ידי מרכז תמר בשיתוף עם משרד החינוך.

מצויינגב, תוכנית חינוכית להקניית ערך המצוינות: מצויינגב הינה  תוכנית ייחודית לפיתוח והטמעת ערכי המצוינות וההצטיינות בתחומים שונים: מדעים, ספורט, תיאטרון, מנהיגות ומוסיקה - באמצעות  החינוך. התוכנית מותאמת לכל יישוב והיא ייחודית לו באופן ההפעלה ובתחומי הדעת בהם בחר הישוב להתמקד. התכנית נועדה להביא למיצוי הפוטנציאל האישי, הטמון בתלמידים, מתוך תפיסה כי  לכל ילד יש את היכולות ואת תחום המצוינות שלו. מטרת התכנית היא לבנות תשתית יישובית המחנכת למצוינות ומכשירה את דור העתיד של ילדי העיר. את צוותי הישובים מלווה מנהל תכנית  שמונה על ידי המשרד לפיתוח הנגב והגליל (מתוך אתר התכנית).התכנית פועלת בשיתוף עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

בטרם, התכנית למניעת תאונות ילדים בחברה הבדואית בנגב: שיעור היפגעות ילדי החברה הבדואית בנגב בתאונות גבוה במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה. מטרת התכנית היא להוביל לצמצום בשיעור פגיעתם. התכנית מכוונת להגברת המודעות לנושא בקרב החברה הבדואית ופועלת באמצעות ביקורי בית, פעילויות בגני ילדים, הדרכות נשים בטיפות חלב, הפעלת קבוצות התנדבות של בני נוער וקמפיין פרסום הכולל שלטי חוצות ותשדירים.התכנית מופעלת על ידי ארגון בטרם בשיתוף עם משרד הבריאות.

• כוכבי המדבר: עמותת כוכבי המדבר פועלת בתוך וביחד עם הקהילה הבדואית בנגב לפיתוח דור צעיר ואיכותי של מנהיגים שיקדם את האוכלוסייה הבדואית לטובת כלל תושבי הנגב וישראל. אנו מאמינים כי שינוי חייב לצמוח מבפנים, ולכן פועלים להצמחת מנהיגות צעירה מקרב הקהילה באמצעות חינוך למנהיגות, למעורבות, לאחריות וליזמות חברתית: מנהיגות המובילה שיח חיובי של עשייה, אשר תיקח אחריות על הקהילה הבדואית כולה (כלל השבטים), ותוביל ליצירת 'מרחב משותף' חיובי עבור כלל תושבי הנגב. שתוביל ותפעל למען חברה ישראלית טובה, צודקת ושוויונית יותר (מתוך אתר העמותה).משרד החקלאות פועל בשיתוף עם עמותת כוכבי המדבר והמשרד לשוויון חברתי לקידום תכנון אדריכלי לכפר הנוער של העמותה ולפיתוח תכנית ייעודית לבוגריה.

• הקמת מכינה קדם צבאית, הכנה לעתודה צבאית לחברה הבדואית בנגב: המכינה תהיה במסלול חצי שנתי ותכלול הכנה ללימודים אקדמיים (פסיכומטרי, שיפור בגרות ולימודי עברית), הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, העצמה אישית ותכנית מפגשים עם קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה בישראל. מטרות המכינה הן שילוב צעירים מהחברה הבדואית בקדמת מקצועות העתודה הצבאית, העצמת הנהגה חברתית בחברה הבדואית, העצמת מודלים לחיקוי לבני הנוער והגברת המוכנות והנכונות לשירות משמעותי בצה"ל. זהו פרויקט משותף המובל על ידי האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. המכינה צפויה להתחיל את פעילותה בסוף שנת 2018. 

עמותת תפוח, תכניות ס'ילה וחורה דיגיטלית: עמותת תפוח פועלת ליצירת שיוון טכנולוגי בישראל. העמותה הוקמה בשנת 2000 במטרה להוות גשר בין אומת הסטרט-אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. העמותה פועלת ליצירת שוויון טכנולוגי בישראל באמצעות פיתוח והפעלת תכניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים. 

החברה הבדואית הינה בין האוכלוסיות המרכזיות הסובלות מהיעדר תשתיות טכנולוגיות זמינות מחד, ורמת אוריינות דיגיטלית נמוכה מאידך. עמותת תפוח פועלת בשורה של תכניות לקידום טכנולוגי של האוכלוסייה הבדואית, בחינוך טכנולוגי, תעסוקה, שירותים לאזרח ותוכניות לנוער וצעירים (מתוך אתר העמותה). 

התכניות ס'ילה וחורה דיגיטלית מופעלות על ידי עמותת תפוח בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי. תכניות אלה כוללות נבחרות נוער טכנולוגיות, תכניות אוריינות דיגיטלית לנשים, בניית יכולות ברשויות מקומיות והטמעת כלים דיגיטליים בתחומי חיים מגוונים.

מרכז מעשה, תכנית שורשים: תכנית שורשים מפתחת ומקדמת מנהיגות, התנדבות, מצוינות ושוויון הזדמנויות בישובים בדואים בדרום באמצעות מרכזי צעירים. התכנית מספקת לצעירים וצעירות בגילאי 13-25 מרקעים שונים (החל מנוער בסיכון ועד לתלמידים מצטיינים), רצף של פעילויות איכותיות ובעלות ערך, המתמקדות בקידום התנדבות, פיתוח מנהיגות, חוגי לימוד, העשרה ומצוינות. 

מטרות התכנית: פיתוח וגיבוש זהות אישית, מגדרית, תרבותית, ישראלית ואוניברסאלית בקרב בני נוער וצעירים בחברה הבדואית, מתן אפשרות לבני נוער ולצעירים לממש את הפוטנציאל האישי ולפתח מצוינות, פיתוח מעורבות קהילתית ומנהיגות ביישובים הבדואים בדרום תוך היכרות ומעורבות עם הנעשה בחברה הישראלית (מתוך אתר התכנית).התכנית מופעלת על ידי ארגון מרכז מעשה ובשיתוף עם ארגון הג'וינט.

• פרויקט ביטחון תזונתי: הפרויקט פועל החל משנת 2015, אז הוחלט על ביצוע פיילוט ייחודי בחברה הבדואית בנגב. הפרויקט פועל לסיוע לנשים במצוקה כלכלית על ידי פיתוח יזמות עסקית. המטרה העיקרית של התוכנית הינה לפתח יזמות עסקית בתחום החקלאות, על מנת ליצור אפשרויות לנשים ממשפחות במצוקה כלכלית להגדיל את הכנסתן. המיזם מתבסס על הקמת בתי צמיחה קטנים (חממות / מנהרות גידול) בחצרות הבתים, לגידול ירקות ופירות לצריכת המשפחה ולמכירה בשוק. בשנים 2016 – 2017 הצטרפו לפרויקט 32 משפחות מהיישובים שגב שלום, כסיפה, חורה ולקיה.הפרויקט מתבצע, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

• החווה החקלאית בניצנה: החווה החקלאית בניצנה מוכרת על ידי המנהל לחינוך התיישבותי (במשרד החינוך) כחווה לחינוך חקלאי החל משנת 2016. החווה מהווה מרכז חינוכי בו משתתפים מאות תלמידים מהחברה הבדואית בנגב כל שנה, בלמידה בנושאי חקלאות (לימודים תאורטיים ומעשיים), חקלאות מדייקת, כתיבת עבודות גמר ועוד. התכנית מופעלת על ידי החווה החקלאית בניצנה בשיתוף עם המנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך.

לקט ישראל, פרויקט חלוקת מזון: לקט ישראל הוא ארגון הפועל להצלת מזון. הצלת מזון הינה העברה של מזון איכותי, מזין ובריא לאנשים נזקקים, בלעדיה היה המזון נזרק. מקורות המזון הם מגוונים וכוללים קטיף תוצרת טרייה ואיסופה משדות של חקלאים ומבתי אריזה, איסוף מזון מבושל ממקורות שונים כמו: מסעדות, אולמות אירועים, חברות הייטק, בסיסי צה"ל ומשטרה ואיסוף מזון יבש ומצונן מתעשיית המזון. 

במסגרת המיזם מתבצעת חלוקת מזון שבועית לכ-4,400 נזקקים, בשמונה מרכזי חלוקה ביישובי החברה הבדואית בנגב. בנוסף במסגרת המיזם מתבצעות סדנאות בנושאי תזונה לנוער ובוגרים בקרב החברה הבדואית בנגב. התכנית מופעלת על ידי ארגון לקט ישראל.  

• מיזם לפינוי וכילוי פגרי צאן: בחברה הבדואית שבנגב קיימים כ-250 אלף ראשי צאן. עדרים אלו מייצרים כ-11,300 פגרים בשנה. בהעדר הסדר לפינוי וכלוי פגרים, הפגרים מוצאים את דרכם לוודיות, לצדי דרכים ושטחים פתוחים ומהווים מטרד סביבתי, מקור זיהום קרקע ומים ומקור להפצת מחלות שבסופו של דבר פוגעות בעדרי הצאן, בנגב ובשאר חלקי הארץ (כדוגמת מחלת הברוצלה). במסגרת מיזם זה מתבצעים פינוי וכילוי של פגרי הצאן. זהו מיזם משותף למשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים.

ואדי עטיר​, קהילה מדברית בת קיימא: פרויקט ואדי עתיר הוא יוזמה פורצת דרך של הקהילה הבדואית בנגב המדברי. הפרויקט מציע גישה כוללנית לחקלאות מדברית בת-קיימא שמשלבת ערכים, ידע, ונסיון בדואיים מסורתיים עם מדע מודרני וטכנולוגיות חדשניות. מייסודן של המעבדה הבינלאומית לקיימות, מלכ"ר המבוסס בארה"ב, והמועצה המקומית חורה, עיירה בדואית מקומית, הפרויקט מיישם עקרונות קיימות כוללניות שפותחו על ידי המעבדה. גישת הפרויקט לפיתוח בר-קיימא בסביבה צחיחה תקפה, וניתן להעתיק אותה בארץ ובאזורים מדבריים נוספים בעולם. 

ליבת הפרויקט כוללת חקלאות אורגנית עם ענפים שונים: גידול בעלי חיים וייצור מוצרי חלב, גידול צמחי מרפא ופיתוח קו מוצרי בריאות וקוסמטיקה, וחידוש הגידול של ירקות מקומיים מזינים. הפרויקט כולל גם מרכז מבקרים, הכשרה, וחינוך. כמרכז חינוכי אזורי, פרויקט ואדי עתיר שם דגש על אקולוגיה, חדשנות בת-קיימא, ויזמות. אתר הפרויקט נתמך על ידי תשתית משולבת של טכנולוגיות ירוקות: השבחת הקרקע, הפקת אנרגיה סולארית וייצור ביו-גז, ייצור קומפוסט מפסולת אורגנית, ניהול השקיה מתקדם, וטיפול ומיחזור שפכין. 

הפרויקט זוכה לתמיכה מקואליציה רחבה וייחודית של משרדים וגורמים ממשלתיים בהובלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובשיתוף המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. כמו כן, תומכים בפרויקט ואדי עתיר חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקרן הקיימת לישראל בארה"ב, מלכ"רים מקומיים וקיבוצים, תאגידים עסקיים, קרנות, ותורמים פילנתרופים (מתוך אתר הפרויקט).

• העסקת סטודנטים (2015-2017): מטרת המיזם הייתה לשלב סטודנטים ללימודי הנדסאות, מתכנית אשב"ל (אפיק שילוב בדואים לתעסוקה, מיסודו של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע) בתפקידי מחקר, במרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר (מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני). במסגרת הפרויקט הועסקו 11 סטודנטים וסטודנטיות כעוזרי מחקר במכון המחקר החקלאי. בתום הפרויקט סטודנטית אחת נקלטה במעבדה לשרות חקלאים,  סטודנטית נוספת נקלטה במכון וולקני, שני סטודנטים נקלטו במשרות טכנאים במרכז גילת ושלוש סטודנטיות נוספות המשיכו בלימודיהן תוך שהן נקלטו במשרה חלקית על חשבון חוקרים במרכז גילת.

• מחקר בנושא הגורמים להבדלים באי שוויון בהתחלקות ההכנסות בין משקי בית ביישובים מוכרים לעומת ישובים לא-מוכרים: נתוני הסקר החברתי-כלכלי של החברה הפלסטינית בישראל שנעשה ע"י אגודת הגליל ומדא-אלכרמל בשנים 2004 ו-2007 נתנו בפעם הראשונה הזדמנות ללמוד על מצבה החברתי-כלכלי של הקהילה הבדואית בנגב. הנתונים הנאספים על קהילה זו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם כוללים את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ולכן אינם מייצגים את כלל החברה הבדואית בנגב. במסגרת המחקר ייאסף בסיס נתונים רחב אשר יאפשר מחקר כמותי אודות כלל החברה הבדואית בנגב. 

לצד איסוף בסיס הנתונים, למחקר זה שתי מטרות: המטרה הראשונה היא לבדוק את ההבדלים בהתפלגויות ההכנסות בין משקי הבית הבדואים בנגב הן ביישובים מוכרים והן ביישובים לא מוכרים.  המטרה השנייה היא להסביר את  הגורמים לאי שוויון בהכנסות משקי בית אלה ואת ההבדלים הקיימים באי שוויון בשני סוגי היישובים.

המחקר יבוצע על ידי דוקטור סלימאן אבו-בדר מהמחלקה לכלכה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיתוף עם אשכול מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי.​

 

 

תכנית כנס העשור לאגף יער ואילנות 2018https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/pirsumim/publicationֹֹ2018/Pages/kenes_ahasor.aspxתכנית כנס העשור לאגף יער ואילנות 2018
רשימת תרכיבים וטרינריים עם מספרי רישום - 2018https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2018/Pages/tarkivim_veterinarim_2018.aspxרשימת תרכיבים וטרינריים עם מספרי רישום - 2018
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע על חלוקת רישיונות ליבוא זיתים טריים לתעשייהhttps://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/sahar_hutz/publication_list/2018/Pages/olives.aspxמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע על חלוקת רישיונות ליבוא זיתים טריים לתעשייה