​החלטת ממשלה 2397: תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 – 2021:

רקע ויעדים  

​ביום א' ה-12.02.2017, ט"ז שבט התשע"ז, התקבלה על ידי ממשלת ישראל ה-34, החלטה מספר 2397 - "תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 – 2021". ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים החברתיים, התעסוקה, התשתיות, ופיתוח השלטון המקומי. 

החלטה 2397, ממשיכה את מהלך הפיתוח שהחל עם אימוצה של תכנית החומש הקודמת 3708 (11.9.2011). ההחלטה הנוכחית מבטאת את המשך המחויבות של ממשלות ישראל למאמץ השילוב של החברה הבדואית בנגב בחיי החברה והכלכלה בישראל. ההחלטה התקבלה לאחר תהליך היערכות ארוך שהחל כשנתיים לפני מועד קבלת ההחלטה. במסגרת תהליך ההיערכות וההכנה, בוצעה עבודת רקע שהצביעה על הצרכים וכן על כיווני פעולה מוצעים. עבודה זו נערכה על ידי צוות של חברת עדליא בראשותו של רם בלינקוב וכללה איסוף תובנות משורה של גורמים מומחים במשרדי הממשלה, במגזר השלישי וכן מקרב נציגים של החברה הבדואית בנגב. לצד מהלך זה בוצע מהלך להפקת לקחים מביצועי החלטה 3708 וכן הליך איתור צרכים. במסגרת זו עלה לדיון נושא תפקודן של הרשויות המקומיות הבדואיות והיכולת שלהן לשרת את האזרחים כראוי ולהניע תהליכי פיתוח ושיפור מקומיים. בשלב השני של המהלך בוצעו מהלכי שיתוף ציבור ישירים של משרד האוצר וצוות האגף לפיתוח חברתי וכלכלי עם ראשי רשויות, מנהלים ברשויות המקומיות, קבוצות מיקוד וכן אזרחים. ניתן לומר כי בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת ההחלטה הנוכחית שקפה את העמדות והציפיות של המנהיגות בקרב החברה הבדואית בנגב.
תכנית הפיתוח במסגרת החלטת הממשלה 2397 התקבלה לאחר שבסופה של שנת 2015 קבלה הממשלה החלטה משמעותית בדבר פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים – החלטה 922 (30.12.2015). החלטה 922 הביאה עמה בשורה לכלל הציבור הערבי בישראל והיא מקצה סכום משמעותי עבור יישובי הבדואים בנגב שיבוצע על ידי משרדי הממשלה בתיאום ובקרה משותפים של הרשות לפיתוח חברות המיעוטים במשרד לשוויון חברתי וכן של צוות האגף לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הבדואית בנגב. 

החלטה 2397 מגדירה ארבע מטרות מרכזיות:

1. שיפור משמעותי במצבה הסוציואקונומי של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה.

2. חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, שיפור מצבן הכלכלי, ביסוסן בהיבט המנהלי והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח. 

3. שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית.

4. ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי, החברתי והקהילתי לשם שיפור רמת החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים.

כאמור ההחלטה נשענת על תקציבים תוספתיים לצד עיגון תקציבי החלטה 922 (על פי חלקה היחסי של האוכלוסייה הבדואית בנגב). תקציבה הכולל של ההחלטה עומד על כ-3.12 מיליארד ש"ח, מהם 1.37 ש"ח מבוססים על עיגון תקציבי החלטת ממשלה 922, 1.514 מיליארד ש"ח הם תקציבים תוספתיים ושאר התקציב מבוסס על עיגון תקציבים משרדיים. 

הדגש – שינוי מקומי על ידי השלטון המקומי  

​ההחלטה הנוכחית מתמקדת ברשויות המקומיות הבדואיות ומדגישה את היותן אבן היסוד להובלת שינוי בקרב כלל החברה הבדואית בנגב. עקרון זה בא לידי ביטוי הן בהשקעה תקציבית ניכרת ברשויות המקומיות והן בקיום היוועצות ושיתוף עם הנהגת הרשויות המקומיות וצוותיהן. הדגש על תפקודה של הרשות המקומית לצד ההשקעה הכספית של מעל ל 700 מיליון ש"ח מיועדים לחולל שינוי בחיי היום יום ביישובים. שינוי זה אמור לקבל ביטוי ברחובות נקיים יותר, סדר ציבורי משופר, פעילות פנאי מגוונת ומענים נוספים שתכליתם שיפור פני המרחב הציבורי. 

הרעיון העומד ביסודו של מהלך זה ושמובל על ידי משרד הפנים הנו יצירת קשר ישיר בין תפקוד הרשות המקומיות לבין רמת השירותים המסופקים על ידה. לממשלה יש תפקיד חשוב בהנעת פעולות פיתוח, תקצוב והנגשה של שירותים אך ליזמות המקומית הנגזרת מתפיסת עתיד הישוב וטובתו חשיבות רבה לא פחות. המאמץ לבזר אחריות מהממשלה אל השלטון איננו קל ופשוט והוא כולל תשלומי מחירים כבדים מצד שני הצדדים אך אנו סבורים כי בטווח הארוך הוא ישיא תוצאות עבור הקהילות המתגוררות ביישובי הבדואים בנגב. ההשקעה התקציבית בצרכי הרשויות המקומיות מיועדת לשפר את המציאות הכלכלית והחברתית אך יש לה מטרה נוספת. היא אמורה ליצור דפוסי עבודה והתנהלות חדשים בתוך הרשויות כך שהשירותים יינתנו בצורה ראויה ומשופרת. לכן לצד ההשקעה הכספית קיים תהליך ארגוני וכן מיוני של אנשי מקצוע שיסייעו בידי ראשי  הרשויות ליישם את ההחלטה.

עקרון נוסף בהחלטת ממשלה זו הנו הצורך ביצירת מנגנונים שקופים שיגבירו את אמון הציבור ביחס לתהליכים. מעבר לעובדה כי ההחלטה תוכננה בשותפות עם המנהיגות המקומית הרי שכל הליך היישום יהיה שקוף ונגיש גם הוא. מסמכי התכנון, המעקב והבקרה של יישום ההחלטה יהיו נגישים לכלל הציבור ובכלל זה,  הפעילות המתבצעת על ידי הרשויות המקומיות. 

מבחן היישום – מבחן התוצאה  

​יישומה של ההחלטה יהיה מורכב כבכל החלטה ואולם העובדה כי נבנו ערוצי שיתוף פעולה בין צוות המטה, משרדי הממשלה והגורמים בשלטון המקומי יש בה כדי לעורר תקווה כי רובו הגדול של התקציב יוקצה וכי להחלטה יהיו תפוקות ראויות. ואולם מבחנה העיקרי של ההחלטה אינו בעולם הביצוע אלא בעולם התוצאות והערך האמיתי שיש לרווחת הציבור. לדוגמא, בימים אלו נבנה מרכז קהילתי בכסייפה מתקציב החלטה 3708 בתחום הפעילות של משרד הבינוי. יש תקציב, יש תפוקה אך התוצאה המקווה היא מתחם מזמין ופתוח שיש בו ילדים ומבוגרים שנהנים מפעילות פנאי. זוהי התוצאה וזוהי המטרה. דוגמא נוספת הנה קווי האוטובוס שנפרסים בימים אלו בישובים. המאמץ הכרוך בהפעלתו של קו אוטובוס הוא משמעותי אבל השאלה המרכזית היא עד כמה שיפר קו האוטובוס את הנגישות של סטודנטים מערערה בנגב בבואם ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

במהלך תקופת ההחלטה יושם דגש כבדומה להחלטה הקודמת על נושא היישום אך הפעם יותר מבעבר נדגיש את הצורך לבחון את הפעילות הממשלתית והמקומית מזווית שמדגישה את השינוי שאותו אנו רוצים לבצע. מהלך זה לא יהיה פשוט ואין לו תשובות חד משמעיות וכלים ברורים ובדוקים אבל יש בו ערך רב כיוון שהוא עשוי לדייק את הפעולות שיבוצעו תוך כדי יישום ההחלטה.
במהלך החודשים הקרובים ובהתאם לאמור בהחלטת הממשלה יחל תהליך של בקרת תפוקות ובעיקר תוצאות שילווה על ידי גוף מומחה. פעילות זו אמורה לספק לקחים רלוונטיים למשרדים וכן להגביר את השקיפות הנוגעת ליישומה של ההחלטה כמהלך בונה אמון. 
לצד הדגשת ממד התוצאות והבקרה אחר ביצוע ההחלטה על מרכיביה יושם דגש על התמודדות עם נושאים מערכתיים המצריכים עבודה משותפת. משרדים שונים וכן הרשויות המקומיות נתקלים לא פעם בחסמים מערכתיים שאינם נחלת תחום או פעילות מסוימים אלא בעיות שחוצות תחומים. ההתגברות על חסמים אלו מצריכה שיח משותף ומענה מערכתי. המהלך שאותו הגדרנו בהחלטת הממשלה בנושא המענים לפריסת התשתיות עבור בתי הספר ביישובי הבדואים הוא דוגמא לעקרון של עבודה מערכתית בין משרדית. משרדי החינוך, האוצר, התחבורה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב חוברים יחד לשם מתן פתרון לסוגיה שלאורך שנים לא באה לכדי פתרון. אנו נבקש במהלך התקופה הקרובה להקים צוותי עבודה ומשימה נוספים שיתמקדו במתן מענים לשאלות מערכתיות. 

הובלה קהילתית  

​החלטת ממשלה 2397 כוללת בשורה מבחינת ההשקעה התקציבית והתחומים שבהם תעסוק. לצד ההשקעות בתחומים חדשים כגון חיזוק הרשויות המקומיות, מענים חדשים בתחומי הרווחה וכן הנגשת ההשכלה הגבוהה נכללים מאמצים שנוגעים לשינוי מדיניות קיימת דוגמת הגברת התיאום הבין משרדי ושינוי נהלים, בחינת נוסחת מענקי האיזון, מענה לסוגיית התקציב התואם (המצ'ינג) שמהווה עול משמעותי בפני ביצוע עבור הרשויות המקומיות. בנוסף מתקיימים מהלכים המובלים על ידי מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב שאמורים לסייע בפתרון מצוקת הדיור וההתיישבות.

כל המהלכים הללו הם חשובים ובעלי ערך אך אין בהם די כדי לחולל פיתוח מקומי אמתי. יצירה של תפיסת אחריות מקומית היא מהלך קריטי שנדרש להשלמת תהליך הפיתוח הכולל והיא יכולה להיווצר על ידי בעלי תפקידים עם סמכות ביצוע אך לא פחות מכך על ידי תושבים מעורבים. הפיצול השבטי בחלק מיישובי הבדואים בנגב גורם לכך כי לא מתקיים שיח מאחד מקומי.
הצלחת התכנית ברמה המקומית היישובית תלויה במעורבות האזרחית ובדרישה לשירותים ציבוריים טובים וראויים. הצלחת התכנית ברמה הכללית תלויה גם היא במודעות ומעורבות אזרחית שתכליתה למצות את הכלים הממשלתיים שנכללים במסגרת התכנית.

פריסה תקציבית  

​תקציבה הכולל של החלטת הממשלה 2397 עומד על כשלושה מיליארד ש"ח. המקורות התקציביים להחלטה הינם שלושה: תקציבי החלטת הממשל 922 על פי חלקה היחסי של החברה הבדואית מכלל אוכלוסיית המיעוטים, תקצוב תוספתי ותקצוב משרדי. הרכב מקורות התקציב הוא על פי החלוקה הבאה:​ 




שותפים ליישום ההחלטה  

​משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החינוך, משרד האוצר (אגף תקציבים), הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים, משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, שירות התעסוקה הישראלי, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, נציגי משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, המנהל לפיתוח תשתיות ביוב (מילת"ב), משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, תשע רשויות השלטון המקומי הבדואיות ונציגי ציבור מקרב החברה הבדואית. 


מעקב ובקרה – החלטות ממשלה נוספות:

• החלטת ממשלה 3708 - תכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2012-2016: במסגרת החלטת הממשלה אושרו תקציבים בהיקף של כ- 1,200 מיליון ₪. הביצוע ע"י 15 משרדי ממשלה ויחידות נלוות.

• החלטת ממשלה 2025 – תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום: במסגרת החלטת הממשלה אושרו תקציבים בהיקף של כ- 112 מיליון ₪ לקידום מיזמים חברתיים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. הביצוע ע"י 9 משרדי ממשלה ויחידות נלוות.

• החלטות ממשלה 546, 1696 ו- 1264: החלטת ממשלה 546 העוסקת בתכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב. במסגרת החלטה זו והחלטות 1696 ו-1264 הנספחות לה, תוקצבו כ- 82 מיליון ₪ להקמה והפעלה של מערך סביבתי לטיפול בפסולת ביישובי הבדואים בנגב.​

 

 

תכנית כנס העשור לאגף יער ואילנות 2018https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/pirsumim/publicationֹֹ2018/Pages/kenes_ahasor.aspxתכנית כנס העשור לאגף יער ואילנות 2018
רשימת תרכיבים וטרינריים עם מספרי רישום - 2018https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2018/Pages/tarkivim_veterinarim_2018.aspxרשימת תרכיבים וטרינריים עם מספרי רישום - 2018
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע על חלוקת רישיונות ליבוא זיתים טריים לתעשייהhttps://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/sahar_hutz/publication_list/2018/Pages/olives.aspxמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע על חלוקת רישיונות ליבוא זיתים טריים לתעשייה