​​​​​ב- 7 בספטמבר, 2010, הפכה ישראל לחברה ה- 33 בארגון ה-OECD – הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. תהליך ההצטרפות לארגון, שארך זמן רב, כלל בחינה מקיפה של המדיניות הנהוגה בישראל, בתחומי החיים והחברה השונים (כלכלה, חינוך, חקלאות, סביבה, משפט ועוד) ומשזו נמצאה, ברוב המקרים, עומדת בדרישות של "מועדון יוקרתי" זה, נפתחה הדרך להצטרפותנו כמדינה חברה. כאמור, במסגרת המהלך נסקרה גם המדיניות החקלאית הישראלית, אל מול אמות המידה של הארגון ובדו"ח המסכם זכתה חקלאות ישראל לשבחים רבים, כמו גם לביקורת מסוימת. ​​​​

The Organization for Economic Co-operation and Development (OECD  

הארגון, שנוסד רשמית ב- 1961 ומונה כיום 35 מדינות חברות, מהווה פורום לדיון ולתיאום בנושאים כלכליים וחברתיים ומקנה מסגרת, בה יכולות ממשלות להשוות מדיניות ולחלוק ניסיון, תוך חיפוש אחר תשובות לבעיות ברמה הלאומית והבין לאומית. פלטפורמה זו משמשת לעיתים לתיאום מדיניות בזירות שונות ובד"כ אין להחלטות המתקבלות בה מעמד מחייב.

עם זאת, לעתים הדיונים מסתיימים בהחלטות אופרטיביות, כגון אימוץ קוד התנהגות בתחום השקעות חוץ ותנועות הון, או חתימה על האמנה למלחמה בשוחד ובכל מקרה, אמות המידה הגבוהות הנהוגות בארגון, הופכות אותו למוסד רב השפעה ואת המלצותיו – לבסיס לשינויי מדיניות. 

ערכי הליבה של הארגון:

  • ​ניתוחים והמלצות בלתי-תלויים ומבוססים על עובדות.
  • עידוד הדיון וההבנה המשותפת של הנושאים הגלובליים הקריטיים.
  • מעזים לקרוא תיגר על הדעה הרווחת.
  • מזהים ועונים על אתגרים, עם התעוררותם ולטווח ארוך.
  • אמינות הבנויה על אמון, יושרה ושקיפות.

מראשיתו, חרט הארגון על דגלו את המטרות הבאות:

- תמיכה בצמיחה כלכלית בת קיימא.
- הגדלת התעסוקה (הקטנת שיעור האבטלה בקרב מדינות הארגון ומחוצה לו).
- העלאת רמת החיים.
- חיזוק היציבות הכלכלית.
- עידוד ותמיכה בפיתוח כלכלי במדינות שאינן חברות. 
- תרומה לפיתוח המסחר הגלובאלי.

בחלוף 50 שנים מהקמתו, מתמקד כיום ה- OECD בסיוע לממשלות ברחבי העולם:

- להחזיר את האמון בשווקים ואת המוסדות שמאפשרים להם לתפקד.
- ליצור מחדש את המימון הציבורי הבריא, כבסיס לצמיחה כלכלית בת קיימא בעתיד.
- לעודד ולתמוך במקורות חדשים של צמיחה, באמצעות חדשנות, אסטרטגיות "צמיחה ירוקה" ידידותיות לסביבה ופיתוח של שווקים מתעוררים.
- לוודא כי אנשים בכל הגילאים יכולים לפתח את הכישורים לעבוד באופן יצרני ומספק בעבודות המחר.

מנהלת סחר וחקלאות -  (Trade and Agriculture Directorate (TAD  

​המנהלת הרלוונטית לנו ביותר במזכירות הארגון ומרבית פעילות משרד החקלאות נעשית מולה.    ה-TAD מורכבת משלוש וועדות מרכזיות – סחר, חקלאות ודיג, הפועלות יחדיו ליישום תכנית העבודה הדו שנתית, אשר אושרה במועצת הארגון: 
- הוועדה החקלאית – מהווה מטריית-על בתחומנו ומפעילה מספר קבוצות עבודה וגופים, העוסקים בליבת המדיניות החקלאית (כולל הסטנדרטים החקלאיים) ובנושאים המשיקים לה. להתכנסויות של הוועדה מרוכזים הדיווחים של קבוצות העבודה והפורומים השונים והיא גם האחראית על תקציב הפעילות בתחום ועל מדיניות החוץ של הארגון, בתחום החקלאות (בקבעה את המדינות והארגונים, שאינם חברים ב OECD, אבל יוזמנו לפעילויות השונות ובהמלצתה למועצת הארגון על מצבה החקלאי של מדינה מועמדת להצטרפות והתאמתה ל"דרישות המועדון"). 

  • ועדת הדייג – עוסקת בדייג וחקלאות מים, תוך התייחסות לחידושים ופיתוחים בתחום, לייעול הענף ולשימור הדגה, השפעות שינוי האקלים והגלובליזציה, מענה לדרישות להבטחת הקיימות ועוד.
  • ועדת הסחר – דנה בנושאים הקשורים לסחר הבינ"ל, בהיבטים של חסמים טכניים, הגבלות על היצוא, עלויות המסחר, השפעת הסחר על הפיתוח ובאופן כללי.

​תכניות וקודים חקלאים - Agricultural Codes & Schemes  

​בנוסף לפורומים, מפעילה המנהלת תכנית מקצועית, הפתוחה גם למדינות שאינן חברות בארגון ופועלת לפישוט הסחר על ידי יצירת תקנים הרמוניים ותיעוד אחיד וכן יצירת נהלי פיקוח וביקורת מקובלים. כאמור, חלק זה של פעילות הארגון פתוח לכל, תחת ההגבלה שהמדינה צריכה להיות חברה באו"ם, או בארגון הסחר העולמי. בנוסף למספר הגדול של מדינות (כ- 63 החברות ביוזמה זו) ניתן למצוא בה גם נציגים של תכניות האו"ם הדומות ומספר לא מבוטל של ארגונים תעשייתיים.


מקור - 2016 oecd 


התכניות הרלוונטיות מבחינת ישראל 
- התכנית ליישום התקנים הבינ"ל לפירות וירקות - מקדמת נוהלי ביקורת אחידים. בין היתר, פועלת התכנית לאישור של תעודות בריאות אחידות ופשוטות, תקני אריזה לתוצרת חקלאית, תיוג וסימון התוצרת, יצירת עלונים המקלים על עבודת הפיקוח, ביצוע תיאום מול גופי הבקרה והפיקוח הבינ"ל ועוד. העובדה שתכנית זו ואחרות אינן מוגבלות למדינות החברות בארגון, הופכת אותן לחשובות ודומיננטיות, שכן רמת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינ"ל גבוהה ביותר והשפעתן מחלחלת לפעילות היום-יומית של מדינות רבות.

  • התוכנית לזרעים - מהווה מסגרת ליצירת תקנים לסחר בזרעים בשוק העולמי. התכנית מונעת מן הצורך בהרמוניזציה בשוק עצום זה, כתוצאה מקיומם של תקנים אזוריים, פיתוח של ייצור מחוץ לעונה, הקמה של חברות ענק בתחום, הצורך בפישוט הסחר תוך שמירה על איכות מרבית ועוד. למעלה מ- 400,000 טונות של זרעים "מאושרים" מדי שנה על פי תקני ה- OECD. 6 תת תכניות קיימות בתחום זה (כמפורט באיור 2.) וחברות בו כיום 58 מדינות, על פי תחומי העניין שלהן.
  • תקני בחינה לטרקטורים וציוד מכני בענף הייעור - מייצרת שפה משותפת בין שיטות הבדיקה ודרישות הרישוי השונות הקיימות בעולם. הקוד שפותח (וממשיך להתעדכן) בארגון, מיושם כיום על ידי 27 מדינות, מתוכן 4 שאינן חברות בארגון . הקוד מתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: ביצועי מנוע ומערכות הידראוליות, רעש, בטיחות, יציבות ועוד. מעבר לפגישות הקבועות של הפורום, נערך אחת לשנתיים כנס מקצועי בנושא, בו משתתפים בעלי עניין מכל העולם. ​

מידע נוסף וקישורים שימושיים