​​ישראל נחשבת כמדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים יותר מאשר במדינות אירופה, כלומר, שומרים יותר על בריאות הציבור, ובחלקם רק זהים למקובל באירופה. משרד החקלאות ממשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. 

התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה, מבוסס על "תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה)", המשותפות למשרדי הבריאות והחקלאות. התקן קובע אילו חומרים מותרים בשימוש בגידולים השונים, כך שלא תהיה סכנה לבני אדם או לסביבה. למותר לציין כי בעת אישור תכשיר לחקלאות נלקחים בחשבון כל ההשפעות האפשריות על בריאות הציבור, לרבות ציבור החקלאים, מיישמים ועוברי אורח, בעלי חיים, השפעה על הסביבה ומאגרי המים. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון בין היתר את סל המזון, הדיאטה הישראלית, דפוסי הצריכה אצל הקהל הרחב, בדגש על קבוצות חלשות ומיוחדות (כמו ילדים ומבוגרים). רמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון, לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים ונשים בהריון. לא סתם ישראל נחשבת כמדינה מחמירה מבחינת ערכי הסף המותרים בה, כאשר ברוב המקרים הם זהים לתקנים במדינות אירופה או אף חמורים מהן. בהתאמה לכך, אחוז הדגימות שנדגמות בישראל מידי שנה גבוה ביחס למספר התושבים בהשוואה למדינות אירופה - בעוד שמשרד החקלאות מבצע מדי שנה סקר הכולל בין 500 ל- 1,500 בדיקות מדגמיות מכל הארץ של תוצרת חקלאית טרייה מזנים שונים להימצאות שאריות חומרי הדברה, בכל מדינות האיחוד האירופי נערכות בסך הכול כ- 40,000 בדיקות, בכל ארה"ב נערכות כ- 10,000 בדיקות בלבד. 
מקובל לחשב את מספר הדוגמאות ל - 100,000 (מאה אלף) תושבים. בישראל נבדקים כ- 37 בדיקות ל- 100,000 תושבים, והממוצע באירופה הוא 16.4 בדיקות ל-100,000 תושבים (ספרד 4.7, צרפת 9.9, איטליה 19.3, יוון 22.3, גרמניה 22.9, אירלנד 25.0).

יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו. ובכל מקרה, כמו בכל המדינות המפותחות, אין הניטור נועד למנוע שיווק תוצרת, כי אם לזהות מגמות בענף.

פעמים רבות משווים בין ישראל לחריגות באירופה או בארה"ב, אך אין בסיס להשוואה כיוון  שהדוחות שמפורסמים באירופה ובארה"ב כוללים חריגות במזון בכלל (מעובד וטרי) ולא רק בתוצרת חקלאית טרייה. אין ספק שבתוצרת מעובדת יהיו פחות שאריות חומרי הדברה לעומת תוצרת טרייה. כך לדוגמה, הדוח האירופי כלל רק 11 גידולים, וכן תוצרת מעובדת ותוצרת מן החי, ולכן אינו בר השוואה לסקר הישראלי שמתייחס רק לתוצרת טרייה. 

​​​
​לקריאה נוספת: 

שאלות ותשובות:

מהו תהליך אישור שימוש בחומרי הדברה בישראל?​
תהליך אישרר חומרי ההדברה מבוסס על אמות מידה וסטנדרטים בין-לאומיות והסטנדרטיים של מדינות ה-  OECD. הוא כולל בחינת יעילות התכשירים בתנאים הישראליים. תכשיר שנמצא לא יעיל לחקלאות לא מאושר בארץ. כמו גם, מתכנסת וועדה בין משרדית של משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והעבודה, המאשרים חומרים שאינם מסוכנים לבני האדם, בעלי החיים והסביבה, כאשר ישנו שימוש נכון בהם. לכל תכשיר המאושר לשימוש בגידולים אכילים, נקבע תקן של שאריות חומר הדברה מרבית מותרת. לבסוף, ישנו תהליך רישום החומר ואישורו על ידי גורמים מקצועיים בתחומי החקלאות והסביבה.​​​

מהם הקריטריונים על פיהם מאשר משרד החקלאות את השימוש בחומרי הדברה?
התקן הישראלי לשימוש בתכשירי הדברה, נמצא במקרים רבים מחמיר יותר מאשר התקן האירופי וכן התקנים הבין-לאומיים. משרדי החקלאות והבריאות מאשרים תכשירים שהשימוש בהם אינו מהווה סכנה לבריאות המשתמשים, עוברי אורח והסביבה עקב חשיפה אקוטית וכרונית.
כמו גם, רמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה, הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון, לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים. 
בנוסף, לצורך הפחתת השימוש בחומרי הדברה, משרד החקלאות המליץ לוועדה הבין-משרדית לה שותפים משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והעבודה, להעריך מחדש את השימוש בתכשירי הדברה הרשומים בארץ. חומרי הדברה שאושרו נמצאים בשימוש גם במדינות מפותחות נוספות ולא רק בישראל, ואף ברוב מדינות העולם. כל החלטות המשרד לעניין הערכה מחדש של החומרים התבססו על שיקול דעתם של מומחים מטעם משרד החקלאות, המלצות הוועדה הבין-משרדית וחוות דעת מכל בעלי העניין. 

מהם חמישה חומרי הדברה שאושרו בקיץ האחרון על אף "ההתנגדות של משרדי הבריאות והגנת הסביבה"?
מדובר בחומרים המותרים לשימוש במדינות רבות של ה-OECD. במסגרת הערכות המחודשות ולאחר דיוניה של הועדה הבין משרדית, משרד החקלאות ביטל את אישור השימוש במספר תכשירים, ולצד אלו, אישר לזמן קצר ומוגבל מספר חומרים שכיום אין להם תחליף בשוק. 

מה הסיכונים של החומרים הללו לבריאותנו?
חשוב להדגיש כי משרד החקלאות אינו מאשר חומרים מסרטנים. ככלל, חומרי הדברה אינם מועילים לבריאותנו. יחד עם זאת, אף אחד מאתנו לא היה רוצה למצוא מזיק כזה או אחר בזמן שהוא חותך את הסלט שלו או נוגס בתפוח. לכן, כדי שהחקלאים יוכלו להביא לנו את התוצרת החקלאית הטובה ביותר, משרד החקלאות קבע שימוש מידתי בחומרים הללו, בדומה למאושר במדינות ה-OECD. 

האם ישנם תחליפים לחומרים הללו? האם המשרד פועל למציאת תחליפים?
משרד החקלאות מעודד את החקלאים לגדל את התוצרת החקלאית בשיטות ידידותיות לסביבה ולאדם. מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של משרד החקלאות הפזורים בכל הארץ מדריכים את החקלאים ומטמיעים בקרבם שיטות וטכנולוגיות הדברה חדשות המבוססים על גישה של הדברה משולבת. במקביל, משרד החקלאות פועל למציאת תחליפים יותר טובים. המשרד פנה ליצרנים ולחברות חומרי הדברה לקדם רישום תכשירים ידועים שיכולים להוות תחליפים לחומרים שהוחלט על ביטולם או על צמצום השימוש בהם.

אם באמת אין תחליף לחומרים אלו, מדוע הם אסורים באירופה?
החומרים המדוברים כן מאושרים לשימוש במדינות ה-OECD.
חשוב לזכור, ההשוואה בין ישראל לאירופה אינה נכונה היות ותנאי האקלים של כל אחת מהמדינות אינם זהים, דבר המביא בדרך כלל להבדל משמעותי גם בהתפתחות פגעים בגידולים חקלאיים. על כן, משרד החקלאות בוחן את כלל החומרים בהתאם לנהוג במדינות OECD שנחשבות למתקדמות בנושא ומאשר כל חומר לגופו. 

מהם הממצאים העולים מבדיקת השימוש בחומרי ההדברה בשטח? 
השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות פועלים לילות כימים במטרה למזער את השימוש בחומרי ההדברה. לא סתם ישראל נחשבת כמדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן (יותר ממחצית החריגות הינן חריגות אפסיות ומינוריות ולא מעידות על חשיפה מסוכנת לחומרי הדברה). יחד עם זאת, משימתנו לא הסתיימה, אנו ממשיכים בפעולות האכיפה, בדגימות ואף בחקיקה בנושא. 

מה לגבי התוצאות ה"נמוכות" של חריגה בחומרי הדברה שמוצגות מאירופה וארה"ב?
הדוח האירופי כולל 3% חריגות במזון, הכולל מזון מעובד, תוצרי חלב ובשר. לא רק ירקות ופירות. ברור שבאוכל מעובד, תוצרי חלב ובבשר כמעט ואין שאריות של חומרי הדברה לעומת תוצרת טרייה, כך שלהשוות סקר שנעשה על כלל המזון במדינה לעומת סקר שנעשה רק על תוצרת חקלאית טרייה הוא הטעייה מכוונת. יתרה מזאת, הדוח האירופי כלל רק 11 גידולים, וכן תוצרת מעובדת ותוצרת מן החי, ולכן אינם ברי השוואה לסקר הישראלי שמתייחס רק לתוצרת טרייה (כ- 60 גידולים שונים). זאת ועוד, בחלק מתהליך הניטור בישראל, מדינת ישראל עורכת בדיקות לניטור שאריות חומרי הדברה פעמים תכופות יותר גם ביחס לממוצע הבדיקות באירופה, בהתחשב במספר התושבים (כמו ספרד, אנגליה, צרפת, איטליה, יוון, גרמניה). גם הדוח האחרון של ארה"ב שהתפרסם בנושא אינו בר השוואה לדוח הממצאים הישראלי, כיוון שעל פי הדוח, בכל 47 המדינות הפזורות בארה"ב הגדולה, נערכו פחות מכ-600 בדיקות של תוצרת מקומית. כלומר, עוד פחות ממספר הבדיקות שנערכו על ידי משרד החקלאות הישראלי. 

מה לגבי הטענה כי בקרב 15 אחוזים מהילדים נמצאו בבדיקות שתן חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון, מעל לרמה הבטוחה?
מדובר במחקר שטרם פורסם ועודנו בדיונים, כך שפירוט המחקר אינו ידוע עוד עבור כלל הציבור. המחקר, שערך משרד הבריאות, מתייחס לשנים 2016-2015 בנושא ניטור ביולוגי של תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים. יש לציין כי במועד עריכת המחקר היה שימוש בזרחנים אורגנים רבים שאינם בשימוש נכון להיום. באמצע שנת 2016, אסר משרד החקלאות את השימוש ברב הזרחנים האורגנים. את פרטי המחקר וממצאיו, נוכל לבחון רק עם הפרסום הרשמי של המחקר. 
בהקשר זה יש לציין כי מניעת החשיפה לחומרי ההדברה במזון יכולה גם לנבוע כתוצאה מצריכת מזון המיובא מחו"ל ויכול להכיל שאריות חומרי ההדברה.

האם משרד החקלאות אוכף שימוש אסור בחומרי הדברה בשטח?
ישראל מבצעת משמעותית יותר בדיקות להימצאות שאריות תכשירי הדברה מדי שנה, ביחס לאירופה וארה"ב. רק בשנה האחרונה, משרד החקלאות ערך סקר הכולל 1,500 בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות תכשירי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות, רמות התוצאות התקינות מדברות בעד עצמן. בכל מקרה של תוצאה חריגה מהתקנים או מהוראות תווית האריזה המשרד פותח בחקירה מול החקלאי.

ומה לגבי הייצוא? ישנה טענה כי מבדילים בין התוצרת החקלאית הנמכרת בארץ לבין זו המשווקת לחו"ל, האמנם?
חשוב להדגיש כי כל חקלאי המשתמש בחומרי הדברה חייב לעמוד בקריטריונים מסוימים הן עבור שיווק מקומי והן עבור ייצוא. מעבר לכך, האם נראה סביר כי החקלאי שמנהל את שדהו יחלק אותו לשניים, כאשר האחד עם חומרי הדברה והשני המיוצא לאירופה יהיה בלי? האם סביר שהחקלאי ינהל את שדהו לפי חלקות הנמכרות בארץ לבין חלקות שיימכרו לחו"ל? ברור שלא! אין זו המציאות. יתרה מכך, מבחינה עובדתית, חומרי הדברה מטבעם עפים ברוח, כך שגם אם לכאורה חקלאים היו עושים זאת (והם לא), התוצאה הסופית הייתה שכל התוצרת החקלאית שלהם הייתה מרוססת. כך שעצם הטענה אינה נכונה.

משהו נוסף שתרצה להדגיש?
משרד החקלאות פועל לילות כימים במטרה להפחית את השימוש בתכשירי הדברה, הן על ידי מיזמים שונים והן על ידי תקנות וחוקים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי חלה חובה גם על כל משתמש לעקוב אחר ההוראות המצוינות בגב האריזה של התכשיר טרם השימוש. 
מעבר לכך, ניתן למצוא את כל המידע, ההחלטות, התכשירים באתר משרד החקלאות.