​ישראל נחשבת כמדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים יותר מאשר במדינות אירופה, כלומר, שומרים יותר על בריאות הציבור, ובחלקם רק זהים למקובל באירופה. משרד החקלאות ממשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. 

התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה, מבוסס על "תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה)", המשותפות למשרדי הבריאות והחקלאות. התקן קובע אילו חומרים מותרים בשימוש בגידולים השונים, כך שלא תהיה סכנה לבני אדם או לסביבה. למותר לציין כי בעת אישור תכשיר לחקלאות נלקחים בחשבון כל ההשפעות האפשריות על בריאות הציבור, לרבות ציבור החקלאים, מיישמים ועוברי אורח, בעלי חיים, השפעה על הסביבה ומאגרי המים. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון בין היתר את סל המזון, הדיאטה הישראלית, דפוסי הצריכה אצל הקהל הרחב, בדגש על קבוצות חלשות ומיוחדות (כמו ילדים ומבוגרים). רמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון, לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים ונשים בהריון. לא סתם ישראל נחשבת כמדינה מחמירה מבחינת ערכי הסף המותרים בה, כאשר ברוב המקרים הם זהים לתקנים במדינות אירופה או אף חמורים מהן. בהתאמה לכך, אחוז הדגימות שנדגמות בישראל מידי שנה גבוה ביחס למספר התושבים בהשוואה למדינות אירופה - בעוד שמשרד החקלאות מבצע מדי שנה סקר הכולל בין 500 ל- 1,500 בדיקות מדגמיות מכל הארץ של תוצרת חקלאית טרייה מזנים שונים להימצאות שאריות חומרי הדברה, בכל מדינות האיחוד האירופי נערכות בסך הכול כ- 40,000 בדיקות, בכל ארה"ב נערכות כ- 10,000 בדיקות בלבד. 
מקובל לחשב את מספר הדוגמאות ל - 100,000 (מאה אלף) תושבים. בישראל נבדקים כ- 37 בדיקות ל- 100,000 תושבים, והממוצע באירופה הוא 16.4 בדיקות ל-100,000 תושבים (ספרד 4.7, צרפת 9.9, איטליה 19.3, יוון 22.3, גרמניה 22.9, אירלנד 25.0).

יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו. ובכל מקרה, כמו בכל המדינות המפותחות, אין הניטור נועד למנוע שיווק תוצרת, כי אם לזהות מגמות בענף.

פעמים רבות משווים בין ישראל לחריגות באירופה או בארה"ב, אך אין בסיס להשוואה כיוון  שהדוחות שמפורסמים באירופה ובארה"ב כוללים חריגות במזון בכלל (מעובד וטרי) ולא רק בתוצרת חקלאית טרייה. אין ספק שבתוצרת מעובדת יהיו פחות שאריות חומרי הדברה לעומת תוצרת טרייה. כך לדוגמה, הדוח האירופי כלל רק 11 גידולים, וכן תוצרת מעובדת ותוצרת מן החי, ולכן אינו בר השוואה לסקר הישראלי שמתייחס רק לתוצרת טרייה. 

​​​