פרסומים מקצועיים

יצחק קליין; רבקה אופנבך; אבי אושרוביץ; טוביה סטרייקר; אפי טריפלר

 

 

מולי זקסמולי זקסhttps://www.moag.gov.il/Odot/Role_Owner/Pages/moli_sacks.aspx
עודד פרידמןעודד פרידמןhttps://www.moag.gov.il/Odot/Role_Owner/Pages/oded_friedman.aspx

03/03/2019
שירות שדה
ניסוי שדה

מטרת המחקר הייתה לבחון השקיה אוטונומית לפי חיווי טנסיומטר לחיסכון במים, בהשוואה למקובל כיום, ובפרט לבדוק את תפקוד הבקר של חברת 'טבעטרוניק' ואת השיפור ביעילות ההשקיה שניתן להשיג בעזרתו. באמצעות טנסיומטר, המוצב בבית השורשים הפעיל, ניתן לקבל מידע שוטף בזמן אמת על השינויים במצב הרטיבות בקרקע. הטנסיומטר מודד את מתח תאחיזת המים בקרקע, התלוי בתכולת הרטיבות בקרקע. מידע זה משמש בקבלת החלטות לגבי קביעת מועדי ההשקיה הרצויים. כאשר החיווי לפתיחת ההשקיה ניתן ע"י הטנסיומטר, יהיה יעיל יותר השימוש במים ויתקבלו יבול והכנסה מיטביים. בשיטת ההשקיה האוטונומית לא ניתן לתכנן מראש את כמות המים שתינתן בכל השקיה, כיוון שהמערכת מגיבה בזמן אמת לפוטנציאל המים בקרקע הצמודה לטנסיומטר שממוקם בבית השורשים של צמח אחד, כך שלמעשה, בהסתמך על טנסיומטר מסוים נקבעים מועד ההשקיה וכמות המים לאותה השקיה. כמות המים נגזרת מערך הסף של הטנסיומטר ומעומק ההרטבה שנקבע על ידי אלגוריתם מתמטי. בעבר בדקנו ערכי סף בין 18-9 סנטיבר, ולא נמצאה השפעה מובהקת על היבול ועל איכות הפלפל שגדל בתחנת יאיר. נוכחנו כי הפסקת ההשקיה למשך 6 ימים בטיפול של ערך סף 15 סנטיבר כעבור 50 ימים מהשתילה הביאה לחיסכון במים מבלי לפגוע ביבול. השנה המשכנו לבחון ערכי סף שונים ובדקנו הפסקה יזומה של מים ל-3 ימים ול-6 ימים כעבור חודשיים מהשתילה - על יעילות ההשקיה, על האיכות ועל היבול של פלפל שגדל בחממה בתחנת יאיר בערבה התיכונה. ​