פרסומים מקצועיים

אשר איזנקוט; רוחי רבינוביץ; עידן ריצ'קר; אבישי ואזה; אסף אבנרי

 

 

אור רםאור רםhttps://www.moag.gov.il/Odot/Role_Owner/Pages/or_ram.aspx
דוד שמשדוד שמשhttps://www.moag.gov.il/Odot/Role_Owner/Pages/david_shemesh.aspx

12/11/2020
גידולי שדה
דפון

הסוג חִמְצָה (Cicer) כולל כ- 43 מיני בר, שמהם 8 חד-שנתיים, והשאר שיחים, בני-שיח או עשבוניים רב-שנתיים,
והוא משתייך לתת-המשפחה הפרפרניים (Papilionacea), שבמשפחת הקטניות (Fabaceae). בסוג חמצה נכללת גם
החמצה התרבותית (Cicer arietinum), שהיא גידול עתיק יומין בעולם ובארץ. חמצת התרבות בויתה בדרום מזרח
טורקיה, ומקורה במין הבר חמצה מרושתת. יש הסוברים שהחמצה נזכרת בתלמוד הירושלמי ובתנ"ך בשם 'חמיץ';
בארמית: 'חמצא'; ובערבית: 'חומוס' (חֻמֻץ). לכל אחד ממיני הבר הח ד-שנתיים תפוצה מצומצמת יחסית והם
מוכרים באפגניסטן, באירן, במזרח אגן הים התיכון ואף באתיופיה ובאריתריאה. מין התרבות נפוץ באגן הים
התיכון, במזרח אפריקה, במרכז אסיה ובתת -היבשת ההודית. כיום מגדלים חמצה גם באוסטרליה ובצפון אמריקה.
למרות התפוצה הנרחבת לכאורה של חמצת התרבות בעולם, הגידול עדיין מוגבל יחסית בשכיחותו ביחס לחיטה או
לשעורה (שמקורן גם הוא במזרח הקרוב) בשל מגבלות התאמה לתנאי אקלים ממוזג.