פרסומים

המקור לראש השנה לאילנות מופיע במסכת ראש השנה פרק א משנה א: "ארבעה ראשי שנים הם... באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הילל אומרים בחמישה עשר בו". המשמעות העיקרית של ט"ו בשבט, לפי המקורות, היא שמדובר במועד הקובע הפרשת תרומות ומעשרות ושנות עורלה.
אם כן, כיצד הגענו מיום הלכתי לחג שמנהגיו אכילת פירות, עריכת סדר ט"ו בשבט ונטיעת אילנות? במשך אלפי שנות הגלות של עמנו מארצו והניתוק מהחיים החקלאיים ומהמצוות התלויות בארץ [תרומות ומעשרות, עורלה ועוד] צוין ט"ו בשבט בגלות מתוך ערגה לארץ ישראל ולפירותיה. מסורת אכילת הפירות היבשים מא"י סימלה את המצוות הנהוגות
בט"ו בשבט.
במאה ה- 16 הנהיגו מקובלי צפת, שהיו קרובים למראות הטבע, את סדר ליל ט"ו בשבט שנחוג בדומה לסדר פסח, ובו שותים ארבע כוסות יין לבן ואדום לציון צבעי החורף והקיץ וחילופי העונות, וסועדים מפירות הארץ. בכל קהילה התפתחו מסורות שונות של אכילת 10, 15 או 30 פירות. מסורת הנטיעות בט"ו בשבט, שהפכה זה מכבר למנהג, החלה בראשית המאה העשרים בתהליך שיבת עמנו לארצו. ראשוני העולים רצו לחזק את הקשר לארץ במעשים, והיה זה אך טבעי לטעת עצים בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות. המנהג - התקבל והפך מסורת, אף שלמינים רבים זו אינה העונה הטובה לנטיעה, ובמקרים רבים נטיעת שתילים רכים, שאינה מתוכננת היטב, מובילה לכישלונות ולתמותת הצמחים. אם אכן רוצים לשמר את המנהג, כדאי לטעת לאחר תכנון מדוקדק ובחירת צמחים המותאמים לאזור ולעונת הנטיעה, ובעיקר לוודא שלאחר הנטיעה העצים יטופלו היטב עד התבססותם.
בעשור האחרון נוספה מסורת חדשה לט"ו בשבט, והשבוע הסמוך למועד מוקדש כיום גם לשמירת הטבע והסביבה, ומתקיימים סיורים וכנסים רבים בנושא. בימינו, כאשר מיעוטו של העם עוסק בחקלאות ורובנו אינם מקורבים למצוות התלויות בארץ, נוהגים לחגוג את ט"ו בשבט ביציאה אל הטבע, בנטיעת עצים, בעריכת סדרי ט"ו בשבט ובאכילת פירות ארץ ישראל ופירות אחרים שאינם בהכרח גדלים בארץ.
מאחר שט"ו בשבט נתפס אצלנו כראש השנה לאילנות, לאחר שהנושא הרחיב משמעותו, ברצוננו להציע לכלל אוהבי הסביבה והעצים ולאנשי הגינות הקהילתיות ברחבי הארץ להוסיף ממד משמעותי לחודש שבט בכלל, וליום החג בפרט, ולהכריז עליהם גם כחודש הגנת האילן ויום הגנת האילנות בארצנו.

סדר ט"ו בשבט בגינה הקהילתית, תשע"ט

 

 

הרשמה ראשונית - "מיזם היער העירוני" לשנת 2019/20https://www.moag.gov.il/shaham/publication/Pages/mipgash_mezam_yaar_ironi.aspxהרשמה ראשונית - "מיזם היער העירוני" לשנת 2019/20העצים הם הגורם החי המשמעותי ביותר בהשפעתו על הסביבה העירונית הצפופה, שבה מתגוררים יותר מ-92% מאוכלוסיית ישראל. באופן כללי, ניתן לסכם ולומר כי תרומת העצים לסביבה מתבטאת בתחומי חיים רבים, כמו נוף, אסתטיקה, סביבה, אקלים, אקולוגיה וחברה.
מיזם היער העירוני 2019/20 - מידע כללי ומשימותhttps://www.moag.gov.il/shaham/publication/Pages/mezam_yaar_ironi_yadim.aspxמיזם היער העירוני 2019/20 - מידע כללי ומשימות
SAVE THE DATE - קורס לגידול מנגו וליצ'יhttps://www.moag.gov.il/shaham/publication/Pages/save_the_date_curse_gidul_mango.aspxSAVE THE DATE - קורס לגידול מנגו וליצ'י