קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) היא מחלה מסכנת חיים הנגרמת ע"י נגיף בשם זה – נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) או (West Nile Virus (WNV. הנגיף משתייך לקבוצת ה- Flaviviruses, אשר רבים מהמינים בה מועברים ע"י יתושים. עופות בר נחשבים מאגר הנגיף ומקור ההדבקה (reservoir), פרוקי רגליים בעיקר יתושים הם המעביר (vector), כאשר ההעברה ביתוש הנה העברה ביולוגית.

בישראל נמצא נגיף זה ביתושים מהסוגים Culex ו-Aedes, כאשר המעביר העיקרי זוהה כ- Cx. perexiguus. במקרים רבים, הדבקה בנגיף עשויה לחלוף ללא סימנים קליניים ובמקרים מסוימים, מתפתחים סימנים דומים לשפעת – חום, חולשה וכאבי שרירים ומפרקים. במקרים חמורים עשויים להתפתח דלקת קרום המוח וסיבוכים עצביים, אשר מובילים לנזק קבוע ואף למוות. מקרים אלה כוללים בעיקר ילדים עד גיל 5, קשישים וחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת. מבין בעלי החיים, סוסים נחשבים רגישים במיוחד ועשויים ללקות בסיבוכים עצביים קשים המובילים למוות כתוצאה מהדבקה בנגיף. 

עופות ממינים שונים עשויים גם הם לפתח סימנים קליניים, אבל מיני עופות רבים אינם מפתחים מחלה לאחר הידבקות בנגיף. מבין העופות השונים, עורביים נחשבים הרגישים ביותר (אם-כי בישראל לא היו מקרים בעורבים), א"כ ציפורי שיר קטנות (דרורים למשל), אווזים מבויתים ועופות מים בר, יונים, דורסי-יום ודורסי-לילה. תוכיים ותרנגולאים אינם רגישים.
בני אדם וסוסים נדבקים בנגיף ועשויים לפתח מחלה, אבל אינם מעבירים אותו ("מאכסנים סופיים"). לעומת זאת, עופות הנדבקים בנגיף, מסוגלים להעביר אותו, באמצעות יתושים, למאכסן אחר ובכך להפיץ את הנגיף.

המחלה תועדה בפעם הראשונה בישראל בשנות ה- 50, ומאז הופיעו מקרים כל כמה שנים לסירוגין, עד לשנת 1999-2000, בה היתה התפרצות שגרמה נזקים למשק החי ולפגיעה קשה בבני אדם, התפרצות שהחלה באווזי משק בשנת 1998. מאז, הנגיף שב והופיע בבני אדם לסירוגין. הנגיף נחשב לאנדמי - שוכן קבע בישראל ומזוהה כמעט בכל שנה ביתושים, עופות ובני אדם, בעיקר בתקופת שיא עונת היתושים  (יולי-אוקטובר).

נגיף זה מסוגל, אם כן, להתרבות ביתושים, בעופות ובבעלי חיים, ולכן עשוי להתפתח במאכסנים שונים בסביבת האדם. החורף המתון בישראל, מקורות מים המאפשרים רביית יתושים וצפיפות האוכלוסיה, מהווים גורמים שעשויים לעודד את הפצת הנגיף ולאפשר התפרצויות נוספות של המחלה בישראל. לכן, חשוב לבצע הדברת יתושים, טיפול במקורות מים עומדים, כגון ייבוש שלוליות וריכוזי מים קטנים וכיו"ב.


​לאחרונה, הוחל במכון הווטרינרי במחקר שמטרתו לשפר את יכולת זיהוי הנגיף בעופות וסוסים ולהשוות בין דגימות חדשות שמזוהות לאלו שזוהו בשנים קודמות.

הנתונים נאספו ועובדו במסגרת מחקר שביצעה גילי שוורץ, במימון המדען הראשי - ​משרד החקלאות. ​

 

 

דיווח המשך 3 ל-O.I.E פה וטלפיים 2.12.18https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/Apidmiology/dohot_dhufim_oie/2018/Pages/pe_tlafaim_3_-02-12-18.aspxדיווח המשך 3 ל-O.I.E פה וטלפיים 2.12.18
מחלת הפה והטלפיים בעדר בקר בקיבוץ שניר - 5-12-18https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/VetBasade/Pirsumim/2018/Pages/pe)tlafaim_snir_5-12-18.aspxמחלת הפה והטלפיים בעדר בקר בקיבוץ שניר - 5-12-18
רשימת תכשירים כימיים הרשומים החל מתאריך 2.12.18https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2018/Pages/tachshirim_vet_2.2.18.aspxרשימת תכשירים כימיים הרשומים החל מתאריך 2.12.18