מהי שפעת עופות?

​​​שפעת עופות היא מחלה נגיפית המועברת על ידי נגיף RNA ממשפחת ה Orthomyxoviridae, המחולק לשלוש קבוצות B ,A ו- C. קבוצה A רלוונטית לבעלי חיים ובני אדם, בעוד קבוצות B ו- C פתוגניות לבני אדם בלבד. הנגיף מחולק עפ"י שני חלבונים אשר נמצאים על גבי המעטפת שלו: HA המואגלוטינין ו- NA נאורואמינידז, או בקיצור H ו-N, בהתאמה. קיימים לפחות 18 תת סוגים של חלבוני H, ולפחות 11 חלבוני N  שונים. בסיווג נגיף שפעת נהוג לציין את תת הסוג של שני חלבונים אלו, לדוגמא: H5N8, H5N1, H7N9. 

נהוג לסווג את נגיף שפעת העופות לשני סוגים על פי רמת האלימות של הנגיף:
  • ​Low pathogenic avian influenza (LPAI)- לרוב פוגע בעוף בצורה מקומית, במערכת הנשימה לעיתים יכול לגרום לתמותות גבוהות בלול. ה- LPAI יכול להיות מספר רב של H ו N.
  • High pathogenic avian influenza (HPAI)- גורם למחלה סיסטמית בעוף, לרוב קטלנית הגורמת לתמותות גבוהות בזמן קצר בלול. כיום ידועים שני סוגי H השייכים ל HPAI: H5 ו- H7, זנים אלו עלולים לעבור לבני אדם ולגרום לתחלואה קשה.
נגיף שפעת העופות עובר בעזרת העופות הנודדים ממדינה למדינה. חשיפה לעופות בר נשאים מאפשרת הדבקה של לולי עופות מסחריים. העופות הרגישים ביותר הינם תרנגולות הודו לפיטום. בלול מסחרי שנדבק בנגיף ניתן לראות תמותה מהירה המתפשטת במשק תוך שעות ספורות בלבד.

סימנים קליניים  

הסימנים הקליניים משתנים ותלויים בזן הנגיף ובעוף הנדבק. לרוב נגיפי ה- LPAI פוגעים במערכת הנשימה ומערכת העיכול, ניתן לראות חרחורים בלהקה, דכאון, ירידה בתאבון, פגיעה בסינוסים, קנה נשימה ודרכי נשימה, ראות, שקי אוויר ומעיים. באיברים אלו ניתן לראות סימני דלקת, עיבוי של שקי האוויר, בצקות ולקויות מקומיות. כמו כן ניתן לראות ירידה בהטלה (בתרנגולות הטלה ורבייה) ללא סימנים קליניים נוספים. נגיפי ה- HPAI לרוב גורמים לתמותה נרחבת ומהירה בלהקה לעיתים ללא סימנים קליניים נוספים. בבדיקה פתולוגית של העופות ניתן לראות בצקות ונמקים ברקמות רכות של איברי הפנים. אין לקויות ספציפיות המאפיינות  את זני ה- HPAI.

אבחון שפעת העופות בישראל נעשה במעבדה של החטיבה לעופות במכון הווטרינרי על שם קמרון בבית דגן ובמעבדות מועצת הלול. האבחון נעשה בשיטת Real time Polymerase Chain Reaction (RT-PCR). בשיטה זו מזוהים חלבוני המעטפת של הנגיף בכדי לסווג ולאפיין את הנגיף. 
שפעת עופות מסוג H9N2, המסווגת כ-LPAI, נמצאת באופן קבוע במדינת ישראל. המחלה מציגה עונתיות ומתרחשת בעיקר בחודשי החורף.  משנת 2006 אירעו בישראל מספר התפרצויות של HPAI (כמתואר בהמשך).  

מה קורה בחשד לשפעת HPAI?  

עם קבלת הודעה על חשד לשפעת עופות מסוג HPAI פועל "נוהל חשד סביר" ובו השירותים הווטרינריים מטילים הסגר על המשק החשוד.  בעת אבחנה של הנגיף, מוטלים הסגרים ברדיוס של 3 ו-10 ק"מ מהמוקד על כל משקי העופות, המדגריות והמשחטות ברדיוס. הסגר זה מונע הכנסה או הוצאה של עופות, ייצוא ושיווק ביצים או עופות ללא אישור של רופא וטרינר ממשלתי. בנוסף, מבוצע תחקיר אפידמיולוגי שמטרתו להבין מאיפה הגיע הנגיף ולאן עלול היה להתפשט. מטרת התחקיר הינה לעצור את התפשטות הנגיף והעברתו למשקי עופות נוספים. על פי שיקול דעת השו"ט מבוצעת המתה של העופות במשקים בסיכון למחלה או להפצת הנגיף. ​

חיסוני שפעת בישראל  

  • חיסונים כנגד שפעת HPAI לא נמצאים בשימוש בישראל.
  • בישראל קיימים מספר תרכיבים כנגד שפעת העופות מסוג H9 (LPAI).​ תרכיבים אלו נמצאים בשימוש במרבית הלולים בישראל וניתנים על פי המלצות השו"ט או בשיקול דעתו של הרופא הווטרינר המטפל במשק.