2013


בית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים, קיבל לפני ימים אחדים את עמדת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאין  לחייב רועה עדר פרות בתשלום ארנונה בגין שטח המרעה. בין הצדדים להליך, חברת ע.נ.ב בשר לבקר בע"מ ומנהל הארנונה במועצה האזורית לכיש, נחתם הסכם פשרה, בו נקבע ביטול חיוב הארנונה שהושת על חברת ע.נ.ב בשר לבקר, והתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שאין לחייב שטחי מרעה בתשלום ארנונה.
הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין אשר למעשה מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באותו תיק, אשר קבע חיוב של 25% מגובה הארנונה בגין שטחי המרעה.

עמדת משרד החקלאות הינה כי בעל הרשאת רעייה בשטחי מרעה אינו חב בתשלום ארנונה על שטחי המרעה. זאת כיוון שהארנונה משולמת על ידי המחזיק בנכס, ובהתייחס לשטחי מרעה, לא ניתן לראות בבעל הרשאה לרעות כ"מחזיק" בשטחי הרעייה לצורך החיוב בארנונה.
עם זאת, לדעת משרד החקלאות, יש לחייב את בעל הרשאת הרעייה בארנונה בגין המתקנים המשמשים את העדר אשר נמצא בשטח המרעה, ביניהם: מכלאת טיפולים, מחסן, מקום אחסון המזון וכו'.

מצ"ב פסק הדין. מס' הליך: עע"ם 6757/12

פס"ק דין תשלום ארנונה בגין שטחי מרעה
עמדת המדינה בנוגע לתשלום ארנונה בגין שטחי מרעה
הסכם פשרה תשלום ארנונה בגין שטחי מרעה