2019

במסגרת המאגר נבחרו 32 חברות סטארט-אפ כחברות חדשניות פורצות דרך בתחום החקלאות • המטרה: סיוע לחברות הסטארט אפ – לפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך בחקלאות

במטרה לקדם את תעשיית האגרוטק הצעירה במגזר החקלאי ולעודד משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות הסטארט-אפ הישראליות הפועלות בענפי החקלאות, משרד החקלאות הקים מאגר של המצטיינים מחברות סטארט-אפ, בהליך תחרותי, בו נבחרו 32 החברות המובילות שהציעו את המוצרים הטובים ביותר, תוך בחינת כלל ההיבטים. 

רשימת החברות המצטיינות תהיה זמינה באתר משרד החקלאות, ובפרט עבור משקיעים פוטנציאליים מהארץ ומהעולם. החברות המצטיינות ובעלות הפוטנציאל חולקו ל-11 נושאי משנה נבחרים בתחומי החקלאות, ביניהם: ביוטכנולוגיה, רובוטיקה ומיכון, הגנת הצומח, מערכות עסקיות לחקלאות, חקלאות ימית, בעלי חיים, תוכנות וסנסורים, פתרונות IT ועוד. למשרד החקלאות מגיעות משלחות מדעיות ועסקיות, שרי חקלאות ואוצר של עשרות מדינות המתעניינות בדור הבא של החקלאות הישראלית ובפיתוחים שיש בהם כדי להשפיע על העולם. משרד החקלאות יציג את הנבחרות שנמצאו כפורצות דרך בפני המשלחות העסקיות והממשלתיות שבאות למשרד החקלאות.

בין החברות שנבחרו ניתן למצוא את חברת "טרליס" המספקת מעקב וחיזוי אחר שרשרת האספקה של הפירות והירקות, משלב השדה ועד למדף בסופר; חברת "קרופקס" שמסייעת לחקלאים ברחבי העולם לחסוך בעלויות מים, תוך ניתוח אוטומטי של כמות המים המדויקת הנדרשת בחלקים השונים בשדות הגידול, המבוססים בין היתר על מבנה הקרקע ומידת הלחות; חברת "גראונדוורק אג-ביו" המפתחת מוצר המבוסס על פטריה כתוסף משפר ומחזק את הצמח; וחברת "אגרינת" המפתחת חיישן לזיהוי מזיקים על העץ.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "על אף שידוע לנו שברוב המדינות יש צורך בהתאמת הטכנולוגיה למדינה ולצרכים המקומיים בגלל השונות שיש בין התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות הקיימות בישראל לבין מדינות העולם, במפגש של הנהלת המשרד עם חברות ומשלחות זרות שמתייעצות עם משרד החקלאות, באלו מוצרים וטכנולוגיות ישראליות רצוי להיעזר בהם, עתה יש בידינו דירוג מיהן החברות עם הפוטנציאל הגדול ביותר. אנו מקווים שהסיוע בפתיחת המאגר יסייע לחברות הישראליות הצעירות בחשיפה ובתקציב ממשלתי לקידום פיתוח מוצריהן". 

ד"ר מיכל לוי, סמנכ"ל בכיר למינוף המו"פ והחדשנות במשרד החקלאות: "בחירת החברות לא הייתה קלה, ראינו טכנולוגיות ומוצרים מדהימים, שהם בדרך הנכונה לשימוש בפועל בשנים הקרובות, וחלקם נמצא בשלבים ראשוניים בלבד. הבחירה נעשתה על פי מספר קריטריונים שנבחרו מבעוד מועד, ובניהם: רמת החדשנות, האתגר הטכנולוגי הגלום ברעיון, מידת ההיתכנות להצלחת הפרויקט, מידת פוטנציאל התרומה למשק הישראלי, ולעולם יכולת בידול החברה ממתחרים ויכולת החברה והצוות. אנו שמחים על ההיענות שהייתה, כך שגם חברות קטנות קיבלו הזדמנות טובה לחשוף את מוצריהן".