2019

​​"אילו אריה יכול היה לדבר, לא היינו מבינים אותו", אמר הפילוסוף ויטגנשטיין. אולי זה היה נכון עד כה, אלא שמערכת חדשה המבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית, עשויה לחולל מהפכה בתקשורת עם בעלי-החיים: אמנם אנחנו עדיין לא מדברים איתם, אבל בהחלט נוכל להבין אותם. ואם לא את כולם, אז נוכל להתחיל בפרות. 

מחקר שעורכים בימים אלה ד"ר אורן פורקוש מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ד"ר יעל זלצר מהמכון להנדסה חקלאית במכון וולקני,  ד"ר חן הניג ממחלקת בעלי חיים במכון וולקני וליטל שן מהמחלקה למדעי בעלי החיים באוניברסיטה העברית – בוחן את הגורמים המשפיעים על רווחת הפרה ומפתח מערכת טכנולוגית שתוכל לזהותם. תכלית המערכת היא, בראש ובר​אשונה, לשפר את רווחת הפרה. באמצעות רישות הרפת בטכנולוגיית מצלמות ייחודית, ניתן לעקוב באופן מדויק אחר הפעילות של כל פרה ופרה ולנתח באופן אוטומטי התנהגויות מורכבות וחברתיות. המערכת מנטרת מגוון רחב של פעולות, ביניהן: אכילה, רביצה, העלאת גירה והתקרבות לפרות אחרות. ברמה המידית, המערכת מאפשרת לזהות התנהגות חריגה אצל הפרה ולהתריע על כך לרפתן. יתר על כן, ניתן יהיה להרכיב נתונים שייצגו את האישיות של כל פרה. הנחת המוצא של המחקר היא שהאישיות הפרטית של הפרה מושפעת מהרווחה שלה. המערכת תוכל לייצר תמונה רחבה על מצב הפרות, מהפרט אל הכלל: החל מהרכב האישיות של הפרה היחידה, דרך ההיררכיה הקיימת בכל עדר ועד לשיקוף הרווחה הכללית ברפת כולה. 

המחקר שם דגש על "Positive Welfare", קרי תכלית הפיתוח היא לשפר את המאפיינים החיוביים הנוגעים לרווחת הפרה ולא רק לצמצם גורמים שליליים כמועקה וחולי. השאיפה היא לפתח את היכולת לומר מה טוב לפרה – ומה רע. כך, המערכת תאפשר ליצור סביבה של רווחה-חיובית, הודות ליכולות הלמידה והחיזוי שהבינה המלאכותית מעניקה. לדוגמה, התנהגות של פרה דומיננטית שונה מאוד מזו של פרה לא דומיננטית וכך גם הצרכים שלה. לכן, מדידת רווחה מותאמת אישית היא המפתח להבנת הרפתן את צורכי הפרה.

נדמה כי פיתוח המערכת מתפרץ לדלת פתוחה. כיום, ישנה מגמה בישראל לעבור לרפתות גדולות ובנוסף לרפתות רובוטיות שנפוצות באירופה ולרפתות ענק שנפוצות בשאר העולם, לרבות ארצות הברית וסין – ניתן רק לדמיין לאילו מקומות מערכת כזאת תוכל להגיע. 

אבל גם מסע של אלף קילומטרים, מתחיל בכנס אחד. המערכת תוצג בכנס השנתי למדעי הבקר והצאן, ביחד עם תוצאות מחקרים קודמים. כמו כן, יוצג המודל החישובי שעומד בבסיס מדידת הרווחה של בעלי-חיים בכלל.

נתונים אלו, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף מוצגים השבוע בכנס השנתי ה-31 למדעי הבקר והצאן, שמארגנים המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב. הכנס, במעמד כל ראשי הענף והעוסקים בו, יצרני חלב, אנשי תעשיית החלב, מדריכים, חוקרים, רופאים וטרינרים וספקים, מתקיים היום, 2 ב​דצמבר, ועד ל-4 בדצמבר, בירושלים.