2019

בין החידושים בדוח השנה: יחידת דיגום חדשה, הגדלת היקף הדגימות, הגברת האכיפה והערכה מחדש לחומרי הדברה

התוצאות:
89% מכלל הדגימות נמצאו תקינות • 36% מהדגימות נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל • מן הממצאים עולה כי חלה ירידה בחשיפה לחומרי הדברה רעילים •  ירידה משמעותית באחוז החריגות בפירות.

​רחב יותר ומדויק יותר: משרד החקלאות מפרסם את תוצאות הסקר השנתי לשימוש חורג בחומרי הדברה בתוצרת צמחית טרייה. בסקר לשנת 2017, משרד החקלאות יישם מסקנות אשר עלו מדוח מבקר המדינה האחרון, בין היתר: השירותים להגנת הצומח הקימו יחידה חדשה שדוגמת את התוצרת החקלאית המקומית בזמינות רבה יותר, ולראייה, במהלך השנה האחרונה המשרד דגם כ-1,500 דגימות (לעומת כשליש בעבר); כ-35% מהדגימות שנאספו נלקחו משדות חקלאיים (לעומת כ-7% בלבד בשנה הקודמת),. כמו גם, בשנה האחרונה, המשרד תגבר את האכיפה על שימוש בתכשירים שלא על פי הרשום בתווית. המשרד מהדק את שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות בכל הקשור לאיתור וחקירת חקלאים אשר בתוצרתם המשווקת התגלו חריגות בחומרי הדברה. יתר על כן, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות החלו בהערכה מחודשת לחומרי ההדברה הרשומים בארץ ואינם רשומים באירופה. כל חומר שיימצא כרעיל, יוסר משימוש. 


seker_hadbara2017.png
הסקר השנתי מבוצע על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, בפירות ובירקות שנדגמים בשדה ובבתי האריזה והם תוצרת מקומית כחול-לבן. ממצאי סקר 2017, עולה כי כ- 89% מהדגימות עמדו בתקן, ו- 36% מהן נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל. בתוך כך, למעלה מ- 1,120  ממצאים של חומרי ההדברה אשר התגלו בדוגמאות נמצאו בתווך התקן, מתוכן למעלה מ- 850 בטווח הנמוך של התקן בין 0 ל-25 אחוזים, 11 בטווח טעות –הבדיקה האנליטית ו- 25 ממצאים מעל התקן. 

בשנת 2017 נבדקו 702 דוגמאות תוצרת טרייה של ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים בארץ, הכוללים 58 גידולים שונים (לעומת שנת 2016 שנדגמו 500 דוגמאות). יתרה מכך, 79% מהדגימות נלקחו מהשדות בזמן הקטיף, ממרכזים לוגיסטיים ומבתי אריזה. 10% נוספים מהדגימות נלקחו מהשווקים הפתוחים (בעיקר משוק הכרמל, מחנה יהודה ופתח תקווה). כמו כן, במטרה להגביר את האכיפה בכל הקשור לשימוש המושכל בתכשירי הדברה, 11% מהדגימות נדגמו ימים לפני שהתוצרת נקטפת ולפני שהייתה מוכנה לשיווק, במטרה לאכוף את השימוש בתכשירי הדברה בגידולים אשר לא מופיעים בתווית התכשיר המאושרת.

מחצית מהדגימות היו ירקות, והמחצית האחרת כללה: פירות, הדרים ותבלינים:

ירקות50%
פירות32%
הדרים8%
תבלינים10%

כאמור, רובן המוחלט של הבדיקות יצאו תקינות. מממצאי הדוח עולה כי באבוקדו, אבטיח, אגס, אורגנו, ארטישוק, אפרסמון, בטטה, בצל (יבש וירוק), דובדבן, דלורית, חציל, כרוב, כרוב סיני, כרובית, ליצ'י, מנגו, משמש, נקטרינה, פיטאיה, פסיפלורה, צבר, רוזמרין, רימון, שזיף, תאנה, תירס , תמר, תפוח אדמה לא נמצאו חריגות כלל (שיעור חריגה 0%).

יחד עם זאת, במשרד מדגישים כי מתוך 11% חריגות, כמחצית (כ-5%) נמצאו כחריגות קלות ברמות נמוכות מאוד, ונבעו ככל הנראה מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, רמות סף של רגישות המכשור האנליטי המזהה חריגות אפסיות, סטייה נמוכה מאוד מערכי השארית המרבית המותרת ועוד. עוד עולה כי יותר ממחצית מהחריגות (6%) נבע משימוש בתכשירים בגידולים אשר לא מופיעים בתווית התכשיר (בעיקר בגידולים בהיקפים מזעריים), ולאו דווקא בשל שיעורים גבוהים בשאריות חומרי הדברה בגידולים אלה (כל שארית של החומר אפילו בשיעורים נמוכים ביותר נחשבת כחריגה). השיעורים בעלי חריגה גבוהה נמצאו: בחסה, תבלינים ותות שדה.

כמו כן, במחצית החריגות הנותר (38 מקרים בלבד), נמצאו חריגות ברורות שגררו חקירה של היחידה המרכזית לאכיפה וחקירה במשרד (פיצו"ח) לנסיבות האירוע, שהובילו לקנסות מנהליים.

נצפתה ירידה בשיעור הדוגמאות החריגות בחלק מהגידולים:

הגידולאחוז הדוגמאות החריגות בשנת 2016אחוז הדוגמאות החריגות בשנת 2017הגידולאחוז הדוגמאות החריגות בשנת 2016אחוז הדוגמאות החריגות בשנת 2017
אגס18%0%נקטרינה23%0%
רימון20%0%ענבים20%10%
דובדבן67%0%קישוא30%0%
חסה33%17%פרי הדר18%2%

בשירותים להגנת הצומח מדגישים כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות וגורמת לחשיפה חורגת לחומרי הדברה, המשמעות של החריגות היא שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו.

ד"ר לילא שיני-חג'-יחיא, מנהלת אגף כימיה ותכשירי הדברה במשרד החקלאות: "בשנים האחרונות חלה ירידה בחשיפה לחומרים הרעילים (זרחנים ארגונים וקרבמטים) בתוצרת המקומית כתוצאה מהפסקת השימוש בתכשירים אלו בארץ. בהשוואה לתקן האירופי עולה כי כחצי מן החריגים אינם נחשבים כחריגים בהתאם לתקן האירופי, כיוון שהתקן האירופי פחות מחמיר מהתקן הישראלי בהרבה מקרים, והחצי השני נובע משימוש בתכשיר לגידול אשר לא מוגדר בתווית בישראל, אך בהתאם לתקן האירופי אינו מהווה חריגה, כיוון שהשימוש מותר באירופה. קרי לא תמיד שימוש נגד הוראות התווית, מוביל בהכרח לחשיפה מסוכנת לחומרי הדברה. אם היינו מכירים בתקנים הבינלאומיים, תוצאות הסקר היו אף טובות יותר".​

 

 

נתין זר מהודו שהגיע לארץ חשש להסתבך והשאיר את תיקו בסמוך לפח בנתב"ג, והכל בגלל הריח שעלה ממנוhttps://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2019/Pages/Durio_BenGurion_Airport.aspxנתין זר מהודו שהגיע לארץ חשש להסתבך והשאיר את תיקו בסמוך לפח בנתב"ג, והכל בגלל הריח שעלה ממנו
מועדי דיון והגשה לוועדה הבין משרדית לרישום תכשירים כימיים - יוני, 2019https://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/chimistry/rishum_rishuy/pirsumim/2019/Pages/moadei_diunim.aspxמועדי דיון והגשה לוועדה הבין משרדית לרישום תכשירים כימיים - יוני, 2019
סקר שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית לשנת 2017https://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/chimistry/rishum_rishuy/pirsumim/2019/Pages/seker_hadbara_totzeret_tria_2017.aspxסקר שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית לשנת 2017הסקר השנתי של שאריות חומרי הדברה מבוצע על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, בפירות ובירקות הנדגמים בשדה ובבתי האריזה והינם מתוצרת מקומית.