2020

​​​שר החקלאות צחי הנגבי: "איננו צופים סכנה ממשית, אך תמיד ראוי להיערך מבעוד מועד למקרה חירום. אנחנו נערכים ומקווים שלא יהיה בכך צורך"​

שר החקלאות צחי הנגבי  קיים היום (יום ראשון, 9.2.20) דיון הערכת מצב בנושא התפשטות הארבה באפריקה ובמזרח התיכון. השר הנגבי אמר כי על פי הערכת הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, הסיכוי שהארבה יגיע לישראל נמוך, אך לאור ניסיון העבר תחזית זו עשויה להשתנות ורצוי להיערך מבעוד מועד. 

הדיון התקיים היום בהשתתפות מנכ״ל המשרד שלמה בן אליהו, סמנכ"ל למימון והשקעות, חשב המשרד, מנהלת אגף תקציבים, מנהל השירותים להגנת הצומח, אחראי ניטור תנועת הארבה בעולם ומומחי המשרד בתחום הגנת הצומח.

בדיון הנחה השר את צוותי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות  להתחיל בהיערכות לקראת אפשרות לכניסתם של נחילי הארבה לשטחי מדינת ישראל, ולעמוד בקשר רציף עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) לקבלת תמונת מצב על תנועת הארבה בשטחי מדינות ערב הסעודית. במקביל, הנחה השר את צוותי משרד החקלאות לוודא את מלאי חומרי ההדברה הידידותיים, שאינם מסכנים את בני האדם, בהם יוכלו להשתמש במידת הצורך. השר יפנה בהקשר זה לשר האוצר בכדי לקדם התקשרויות בנוהל "שנה ללא תקציב מדינה (חריגים)" עם ספקים לטובת ריסוס מן האוויר ומן הקרקע לאור העדר תקציב מדינה בשנה זו. 
יצוין כי נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק "מטרד" באוויר ומזיק לחקלאות.

במסגרת מעקב של משרד החקלאות אחר תנועת נחילי הארבה עלה כי להקות ארבה נמצאות בערב הסעודית, וכי המרחק לישראל עודנו גדול,  ועל פי הערכת גורמי המקצוע הסיכוי להגעתם לישראל נמוך. המשרד ימשיך לעדכן בהתאם להתפתחויות. אולם, משרד החקלאות אינו לוקח סיכון, והחל להיערך מבעוד מועד. 
על פי דיווחים בעולם נחילי ארבה מצויים במזרח אפריקה בסומליה, דרום אתיופיה וקניה וכן בגבול הודו ופקיסטן, ויוצרים באפריקה משבר הומניטרי בהקשר של מזון כתוצאה מהנזק.

כזכור, הפעם האחרונה שנחילי ארבה הגיעו לישראל הייתה בשנת 2013, כאשר צפה משרד החקלאות מבעוד מועד את כניסתם של להקות ארבה ותנועתן מגבול עזה ועד הערבה. במהלך מיגור התופעה ועד לסיומה, פעלו צוותים של משרד החקלאות לנטר את השטחים ולרסס מהקרקע ומהאוויר על בסיס יומי, 7 ימים בשבוע מסביב לשעון גם מהאוויר וגם מהקרקע, עד לסיומה, ולא הותירה נזקים ממשיים בחקלאות המקומית. בשנה שעברה (2019) הארבה הגיע עד לירדן ומצריים, אולם הודות לשיתוף פעולה בינלאומי  נמנעה כניסתו לישראל, והם עצרו כ-20 ק"מ מגבול הערבה. 

ככלל, ארבה המדבר הוא מזיק חקלאי בולט של צמחים. שכיחותו בשטחי המדינה תלוי, בין היתר: במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן. תפוצתו נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב-60 מדינות. הארבה ניזון ממגוון רחב ביותר של מיני צמחים, וכן מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים.